ב"ה יום ראשון, כ"א תשרי תשפ" | 20.10.19
הרב רבקין על רקע תמונות מאירועי אותו יום
הרב רבקין על רקע תמונות מאירועי אותו יום צילום: כפר-חב"ד
דמים בדמים נגעו ■ ברית לתינוק ליד הקבר הפתוח

זה היה יום היסטורי ומרגש בקהילה היהודית בבנגלור שבהודו: אחרי למעלה מיובל שנים, נערך טקס ברית מילה ● בבוקר יום הברית, התברר לשליח הרב צבי ריבקין כי תהיה ברית נוספת, לתינוק שאינו בין החיים, וליד הקבר הפתוח, ביגונם הנורא, קבלו ההורים נחמה על תינוקם שחי שעתיים בלבד ● סיפורה של שליחות בעיר שכל בלטה שבה אינה הגיונית...
מענדל גרוזמן, שבועון כפר-חב"ד

ישנם אמיתות שמתגלות רק במצבי קצה. חיי היום-יום השגרתיים משכיחים מאתנו במרוצת החיים כמה דברים חשובים. ידוע וברור לכל שיש כאן דבר מה מעבר, אך למי בכלל יש זמן. אלא שלפתע באות 24 שעות ומכילות בתוכן התרחשויות החורגות מכל המעגליות העוטפת אותנו מכל כיוון. יממה אחת שמותירה את רישומה על הימים שיבואו אחריה.

את הרב צבי ריבקין ורעייתו נעה, שלוחי הרבי לבנגלור שבהודו, הייתי אמור לראיין: להכין שאלות מנחות, למרקר קטעים בולטים, להגיש לעורך את סיפור השליחות עטוף בכמה כותרות. אך הסיפור שהוא בחר לספר לי עם תחילת שיחתנו הותיר אותי ללא שאלות.

לא שתשובות יש, אבל לשאול כבר אין טעם.

"מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים", אמר כ"ק אדמו"ר הצמח צדק. "צריכים לספר סיפור חסידי. ובסיפור עצמו יוצאים ממצרים". הסיפור הבא הוא מהז'אנר הזה בדיוק: לא סיפור מופת, אלא סיפור של משימה בלתי שגרתית המוטלת על השלוחים. מצרים זו הודו, והמעשה מוציא אותנו לרגע מכל מיצר והגבלה שמוכרים לנו מחיינו.

התרגשות בבנגלור

הרקע היא העיר בנגלור, עמק הסילקון של הודו, נקודה המרכזת רבים ממפעלי ההייטק המערביים הפותחים שלוחות במדינה המתפתחת. עשרות משפחות יהודיות של עובדי החברות מפוזרות בין תשעה מליון התושבים שמתגוררים שם. זוהי הודו, כל נסיעה היא תמיד של שעות. המרחקים בין משפחה יהודית אחת לחברתה אינם קטנים. סוג של קהילה. הרב ריבקין ורעייתו מנהלים בית חב"ד ומנסים לרכז את כולם תחת המכנה המשותף.

אופי המקום: "כל בלטה בבנגלור היא לא הגיונית", מתאר ר' צבי, "הכל כאן הפוך מכל מה שהכרנו". אופי הפעילות: "ישנו סדר יום עמוס. קמים בחמש בבוקר ולא תמיד יודעים מה ילד יום. איכשהו אף פעם לא חסרה עבודה. דואגים לנו שלא יהיה 'משעמם'"... וזהו גם אופי הסיפור. יוצא מן הכלל שמלמד על הכלל. המחשה אחת למה שמתרחש באותן פינות נידחות. יום בחייהם של זוג שלוחים צעיר וכמה משפחות ישראליות.

"באחד הימים סיפר לנו יהודי, ישראלי במקור, המתגורר כאן עם בני משפחתו, שהם עומדים בקרוב לחבוק בן", מתחיל ר' צבי את סיפורו. "אנו מאוד התרגשנו, כיון ש-59 שנים בדיוק לא בוצעה בבנגלור ברית מילה. אנו מכירים את הילד האחרון שנימול. הוא בן למשפחה היהודית הוותיקה בעיר. הם יוצאי בגדד שהיגרו לבנגלור לפני כ 110 שנים. אמו בת 95 עדיין חייה איתנו וזוכרת את אותו יום רחוק".

אך מסתבר שמה שהיה ברור לריבקינים לא היה ברור להורים העתידיים. "כמה שבועות לקראת הלידה התקשרו אלינו הזוג וביקשו להבהיר לנו כמה דברים. הם אמנם סיפרו כי האשה מתכננת ללדת בבנגלור, אך תיארו איזה סוג טקס 'יהודי' הם מבקשים לעשות. התכנית שלהם הייתה להביא מהארץ מנהל מחלקה, רופא מנתח שאינו שומר תורה ומצוות, בכדי לבצע את הברית. לאוו דווקא ביום השמיני. הם לא היו מוכנים לשמוע על מוהל שומר תורה ומצוות שיבצע את ברית המילה כהלכה ובזמנה כדת וכדין".

מהרב ריבקין הם רצו רק דבר אחד: שיבוא לטקס ויאמר את הברכות. לכל השאר הם ביקשו לדאוג בעצמם, לפי ראות עיניהם. "אני התחלתי להתלבט האם ראוי שאשתתף בברית מילה שאינה נעשית לפי כללי ההלכה. היה חבל לנו, כבר חשבנו שנעשה אירוע גדול מהעובדה שמתבצעת כאן ברית מילה ראשונה לאחר עשרות שנים. אך מצד שני, ברית מילה כזו אינה דבר שאנו יכולים להזדהות איתו".

הרב ריבקין ביקש זמן לחשוב על כך והתייעץ עם רבנים ושלוחים שמנוסים בדבר. כולם הבהירו כי אם הברית לא תתבצע כהלכה הוא אינו יכול להשתתף בה. "ביקשתי להיפגש עם האב", הוא מספר. "ניסיתי לדבר על ליבו. ולהסביר שברית מילה מיוחדת זו שנערכת בנקודה נידחת על הגלובוס לראשונה אחר עשרות שנים כדאי שתיעשה בדרך בה נהגו יהודים בכל הדורות. ונאמר כי אירוע כזה יכול לאחד את כל הקהילה ולהשפיע רבות. בסופו של דבר, הוא רק רצה לדעת אם בכל זאת לא יישמע לעצתי האם אבוא לכבד את האירוע. השבתי נחרצות שלא אוכל לעשות זאת, ויצאתי מהבית".

לאחר שבוע התקשרו ההורים לרב ריבקין ואמרו כי החליטו לשנות את דעתם. לאור הייחודיות של האירוע והמשמעות המיוחדת כלפי הקהילה כולה הם ניאותו כי בנם יימול על ידי מוהל מוסמך שומר תורה ומצוות. אך הם הציבו דרישה אחת: על המוהל להיות גם רופא מנתח בכיר.

"שמחנו מאוד לשמוע על החלטתם החדשה, אך הוצב בפנינו אתגר מורכב. מנין נמצא עכשיו מוהל מוסמך שומר תורה ומצוות שהוא גם רופא מנתח. ארגון 'ברית יוסף יצחק', על שם הרבי הריי''צ נ"ע (ארגון שקיבל את ברכתו של הרבי) ושהציב לעצמו מטרה למול כל יהודי בעולם המבקש בכך, סייע לנו רבות. ולאחר חיפושים רבים נמצא: ד"ר רסקין, מנתח בכיר בבית הרפואה 'ביקור חולים' בירושלים. הוא היחיד בכל הארץ שגם ענה לדרישות והתאפשר לו לעזוב הכול ולבוא להודו.

"ההתרגשות הייתה גדולה. כל המשפחות היהודיות בכל האזור ידעו על האירוע המתוכנן. מלבד ההורים, היו עוד שחשו קשורים עם השמחה: משפחת הילד שנימול בבנגלור בפעם הקודמת. האמא המבוגרת לא האמינה שתזכה לראות שוב ברית בעירה וביקשה להיות שותפה לאירוע. לפי התכנון היא הייתה אמורה להחזיק את הילד ולהכניסו לאולם.

"הדאגה היחידה שלנו, כשלוחים, הייתה שהברית לא תצטרך לחול בשבת. המרחקים בין כל המשפחות היהודיות, כאמור, הינו גדול. למרות שכולם נחשבים כמתגוררים בעיר אחת, שעות של נסיעה יכולות להפריד ביניהם. ברית מילה שכזו תלווה חילול שבת, ואנו לא חפצנו כי המצווה תבוא בעבירה.

"התינוק נולד בשעה-טובה-ומוצלחת ביום שבת. ההורים רצו לקיים את הברית 'בזמנה'. לאחר התייעצויות עם רבנים הוסכם כי מוטב לדחות את הברית ליום חול מאשר לקיימו בשבת קודש. אך ההורים התעקשו. לא נותר זמן רב, אני והמוהל הפעלנו את כל כוח השפעתנו והצלחנו לשכנע אותם לערוך את הברית ביום ראשון.

"משמכשול זה הוסר נותר רק להביא את המוהל לבנגלור. טיסות אל בנגלור וממנה אינם סדירות ביותר. לאחר מאמצים רבים נמצא מקום פנוי באחת הטיסות והמוהל-הרופא עשה את דרכו אלינו. לפי התכנון הוא היה אמור לנחות ביום חמישי, לערוך את הברית ביום ראשון, ולמחרת יום שני לשוב מיד לישראל.

"נראה היה כי הכול כבר מוכן ומוגמר. השבת חלפה ויום ראשון הגיע. בנגלור התעוררה לבוקר חדש. עשרות שנים אחרי, שוב מוהל בעיר ושוב ילד יהודי עומד להיכנס בבריתו של אברהם אבינו".

בקשה מצמררת

ביום הברית, בשעת בוקר מוקדמת, צלצל הטלפון של הרב ריבקין ויהודי מהצד השני ביקש לדבר עמו בדחיפות. הוא כבר רגיל בבקשות דחופות, אך הבקשה הזו הממה אותו לחלוטין: "אני ואשתי נסענו להודו כשהיא בחודש השישי להריונה, לאשרם, 'לחפש רוחניות'", אומר הדובר מעבר לקו. "אנו נמצאים מרחק שלוש שעות נסיעה מבנגלור. חל סיבוך, ואשתי ילדה בן זכר, טרם הזמן. הוא חי שעתיים בלבד, והלך לבית עולמו. מה עלינו לעשות?"

שניות ספורות חלפו עד שהרב ריבקין הבין: תהיה היום בבנגלור ברית נוספת. להבדיל בין החיים לחיי החיים, גם את התינוק הנפטר חייבים להכניס בברית קודם הקבורה.

עשרות שנים אחרי, שתי בריתות ייערכו היום בבנגלור.

מרגע זה החל מרוץ נגד הזמן. "דבר אחד ביקשתי מההורים", מתאר. "שלא יעזו להשאיר את התינוק באיזה בית רפואה נידח בהודו. 'תעשו לי טובה, למען הנשמה של תינוקכם, אתם חייבים להביא אותו לקבר ישראל', התחננתי.

הרב ריבקין, שליח צעיר, אינו מורגל בכל ההסדרים ההלכתיים הנדרשים. באמצעות הטלפון רבנים מומחים הדריכו אותו מה עליו לעשות. עליו לבצע ברית בתינוק ואף לקרוא לו שם טרם הקבורה. לא הייתה אפשרות להביא את התינוק לקבורה בישראל והוסכם כי הוא ייקבר בבנגלור. בעיר קיים בית עלמין יהודי עתיק שהרב ריבקין חידשו לא מכבר.

כל זאת בשעה שהמשפחות היהודיות עושות את דרכם לעבר הברית החגיגית אליה חיכו. הזוג ריבקין לא רצו שאף אחד מהקהילה יידע על האירוע המצער. השמחה צריכה להישאר בטהרתה, הם את שלהם יעשו. המוהל עצמו עודכן על העבודה הנוספת שמתוכננת לו. הנפטר חייב להגיע לעיר קודם השקיעה בכדי שיותר לערוך ברית מילה. הדרכים בהודו מפתיעות וההורים יצאו לכיוון בבנגלור בתקווה שיספיקו.

שמחה מעורבת

ובינתיים, באולם, הקהילה כולה ממתינה לרב והרבנית שייכנסו ויחלו את טקס ברית המילה. איש לא ידע מדוע הם מאחרים. תלונות כבר החלו להישמע. כשהגיעו, ותלו את איחורם בעיכוב כלשהו, אחזה היהודייה בת ה 95 ברך הנולד. את בנה היא מלה, כיום הוא בן 59 וניצב לידה, והנה תינוק נוסף ממשיך את שרשרת הדורות. הקהילה כולה חשה את הסמליות שהאירוע מהווה בשבילה. עבר, הווה ועתיד התאחדו באותם רגעים.

בסיום הברית, סיפר הרב לשני יהודים מהקהילה כי ברית נוספת ממתינה להם עוד היום והוא זקוק לעזרתם. במהירות הם חמקו מהאולם ונסעו לבית חב"ד להמתין לזוג שעתיד לבוא. לאחר תלאות רבות, הגיע הרכב ובתוכו ההורים ותינוקם. הרבנית ריבקין קיבלה אותם והייתה לצידם, הרב עם המוהל לקחו את התינוק אל גג המבנה. מקום אחר לא היה להם לבצע את המוטל עליהם. השמש כבר נטתה לשקוע, בפינה מוסתרת יהודי קטן נוסף כרת ברית עם בוראו. טהרה, תכריכין וכו'.

ההלוויה הייתה מצומצמת: הרב והרבנית, ההורים, המוהל, שני יהודים נוספים. בית העלמין בן 150 שנה. בנגלור. עשרה קברים יהודיים בודדים פזורים על הקרקע. היום העמוס עמד להגיע אל סיומו והרב ריבקין כבר לא הצליח לעצור בפרץ רגשותיו.

קבר נחפר, גופת תינוק מורדת.

ההורים לא מסכימים להיפרד מתינוקם.

תיקון נשמה

אחד המשתתפים ביקש להסביר להם מהותה של נשמה באמצעות סיפור מהבעל שם טוב: יהודיה מהעיירה לא זכתה בפרי בטן שנים ארוכות. למרות הפצרותיה הרבות, הבעל שם טוב לא הסכים לברכה בפרי בטן. ובהחלטה אמיצה נכנסה לחדרו ולא נאותה לצאת עד שתזכה לברכה. לבסוף, בירך אותה הבעל שם טוב כי רצונה ימולא ויוולד לה בן. כך היה, ולאחר שנה הברכה מומשה ולאשה נולד בן.

לאחר שנתיים, חלה התינוק ונפטר ל''ע. האשה הבינה מדוע הבעל שם טוב לא רצה לברכה כל אותן שנים. בעצבותה ניגשה אליו ודרשה להבין מדוע הסכים לברכה למרות שידע את העתיד להתרחש.

הבעל שם טוב גילה לה כי חייה של בנה לא היו לחינם. בגלגולו הקודם הוא היה בן מלך גוי שגילה כי הכומר המחנך שלו הינו יהודי החי בסתר. בשנותיו הצעירות החליט לצעוד בעקבות האמת. הוא ברח יחד עם מורו ובעיר רחוקה התגייר וחיי כל חייו כיהודי יראה שמים. בבואו לבין דין של מעלה הדרך לגן עדן הייתה סלולה בפניו, רק דבר אחד עצר בעדו. השנים הראשונות בהם חי כגוי דרשו תיקון.

תינוקך, גילה לה הבעל שם טוב, היה התיקון לאותו בן מלך. השנתיים בהם חי השלימו את המשימה וכעת הוא מובל אחר כבוד למקומו בגן עדן.

"מי אנו שנבין", הסבירו להורים. "אך ודאי שהתינוק שלכם שחי רק שעתיים בעולם הזה זכה להשלים בכך משימה שהוטלה עליו מלמעלה. הוא זכה ולמרות כל הקשיים אנו מביאים אותו היום לקבר ישראל. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים".

ההורים נוחמו במעט. הגולל נסתם. הקבר כוסה בעפר. להורים הייתה רק בקשה אחת: שמרו לנו על הילד.

התהלוכה הקטנה שבה אל מבנה בית חב"ד בשעה מאוחרת בלילה. הרב והרבנית ריבקין התפנו לשוחח מעט יותר עם הזוג שזה עתה הכירו. ההלם של ההורים היה רב, החוויה הקשה אותה נאלצו לעבור דווקא בארץ ניכר לא תרפה מהם במהרה. שלוחי הרבי עודדו אותם כי ערך החיים הוא החשוב מכל ועליהם להתאזר ולהמשיך הלאה. המטרה הברורה שלכם, אמרו, היא להביא ילד נוסף שבעזרת-השם יחיה לאורך שנים טובות.

הזוג ששיכל את תינוקם זה עתה מיהרו לעזוב את העיר. הרב והרבנית ריבקין נותרו להרהר ביום שעבר עליהם. איש לא המתין להם עם הסברים. חוויה טעונה, סמליות משמעותית, רק דבר אחד ברור: העבודה שנדרשה – בוצעה.

מחר יום חדש...

שגרה לא-שגרתית

הרב צבי ורעייתו נעה ריבקין הגיעו לבנגלור שבהודו לפני ארבע וחצי שנים. הם השלוחים היחידים שהרב גבריאל וזוגתו רבקי הולצברג הי"ד, שליחי חב"ד שנרצחו בבומביי, הביאו להודו. הגעתם לעיר השליחות הייתה שלשה חודשים לפני הפיגוע הרצחני בבית חב"ד בבומביי.

בנגלור מרוחקת מבומביי מרחק של שעה וחצי טיסה. היא התחילה כמקבץ כפרים עד שהפכו כולם לעיר אחת. כיום מתגוררים בה תשעה מיליון איש, המפוזרים על פני שטח רחב ידיים.

בנגלור נחשבת למרכז כלכלי חשוב. רבות מהחברות הבין-לאומיות מפעילות שם סניפים המעסיקים עובדים מקומיים ומנוהלים על ידי נציגים מחוץ למדינה. זו הסיבה להתרכזותן של משפחות יהודיות רבות, חלקם הגדול מישראל, סביב המפעלים.

למרות העובדה כי חברות ענק שוכנות שם, בנגלור היא עיר הודית על כל המשתמע מכך. "חוסר היגיון מוחלט", מגדיר זאת הרב ריבקין. "כל סדרי החיים המוכרים לנו אינם רלוונטיים כשבאים לכאן". הקוטביות זועקת לשמים, ובנייני פאר לצד חורבות עלובות שוכנים זה לצד זה".

סיפורים מתגלגלים

בתוככי חוסר הסדר הזה מנהלים הזוג ריבקין את "בית חב"ד – בנגלור". קהל היעד הינם המשפחות היהודיות המתגוררות במקום לצרכי עבודה וכן מטיילים העוברים בעיר במהלך מסלולם הארוך.

"בתחילה הפעלנו את הכל מתוך דירה קטנה, היום ברוך השם יש לנו מבנה", הם מספרים. "השבת האחרונה הינה השבת הרביעית במספר שזכינו לקיים מניינים לתפילות, הן בלילה הן ביום".

ידיהם עמוסות בעבודה. "בכל בוקר, עניין של זמן קצר, עד שייפול עלינו איזה 'תיק'. הסיפורים מתגלגלים כאן כל הזמן. השגרה הנה בלתי שגרתית בעליל. מייל שאתה מקבל מאיזה ישראלי שזקוק לעזרה, משנה לך את כל סדר היום המתוכנן, אבל בשביל זה אנחנו כאן".

האתגר העיקרי שעומד בפניהם הוא שעשרות המשפחות היהודיות בעיר אינן מרוכזות במקום אחד אלא מפוזרות על פני מרחבים עצומים. מרחק של שעות נסיעה יכול להפריד בין משפחה אחת לאחרת. כך, הרב ריבקין נאלץ לצאת לדרך בשעה 3 לפנות בוקר בכדי להספיק למסור שיעור תורה שמתקיים בנקודה מרוחקת בשעה 5, טרם תפילת שחרית. שלוש פעמים בשבוע מתקיים השיעור ושלוש פעמים הוא עושה את הדרך הזאת בשעה שהעולם נם את שנתו.

גם הרבנית מוסרת שיעורי יהדות ועברית בקרב משפחות שונות בעיר. לעיתים חצי יום של נסיעה מוקדש בכדי להעניק לכמה ילדים יהודיים קורטוב של יידישקייט.

הרב ריבקין הינו גם שוחט עופות ומספק בשר לרבים מהיהודים הנמצאים בהודו ומבקשים לשמור כשרות.

כל ערב מתקיימת ארוחה בבית חב"ד, למטיילים והאורחים. לאחר הארוחה, מתקיים שיעור תורה קבוע. חומר הלימוד הוא, שימו לב: 'הלכות עבודה זרה' לרמב"ם. "בכל העולם ההלכות הללו אינן נוגעות לחיי היום יום, אך במדינת הודו הינם הלכה למעשה ממש. חשוב לי שכל המטיילים שמסתובבים בה יידעו את דעת התורה הקדושה".

ג' באדר תשע"ג