ב"ה יום שלישי, ו' ניסן תשפ" | 31.03.20
בג"צ. יכריע
בג"צ. יכריע צילום: פלאש 90
"פרשת המקווה" חוזרת לבג"צ

פרשת המקווה באלקנה חוזרת לבג"צ: לאחר פסיקת הגר"מ אליהו, לא הגיעו הצדדים לפתרון, וחסידי חב"ד הגישו שוב עתירה לבג"צ שיכריע
מערכת שטורעם

כפי שדווח בשטורעם, זוג חסידי חב"ד תושבי אלקנה עתרו לפני מספר חודשים, לבג"צ, על מנת לאפשר הקמת מקוה חב"ד בעיר. הכל החל כאשר גורמים המתנגדים לחב"ד התנגדו להקמת מקווה חב"ד, למרות שהגיעו להסכמה שהצדדים יגיעו לבוררות אצל הרב מרדכי אליהו שליט"א, הפרו את הסכם, ולא הסכימו להגיע לבוררות.

העניין הגיע לבג"צ באמצעות עורך הדין יאיר עשאל ודרור גדרון ממשרד עורכי הדין ישראל אהרונזון. בהסכמת כולם הוחלט על ידי בית המשפט שעל שני הצדדים לגשת לבוררות בפני הרב מרדכי אליהו בתוך שלושים יום.

לאור החלטת בג"ץ פנו העותרים לרב אליהו, בעקבות החלטת בית המשפט, בבקשה מנומקת ומפורטת לרב. השאלה שהוצגה לרב היתה, כיצד יש לנהוג כאשר מקימים מקווה חדש ביישוב, וישנה קבוצת תושבים המבקשים שיהיה במקווה גם בור טבילה מסוג בור על בור, בנוסף לבור בשיטת השקה וזריעה.

לפנייה צרפו העותרים רשימה של למעלה ממאה נשים תושבות אלקנה והאזור, המבקשות לטבול במקווה מסוג בור על בור.

ביום רביעי כ"ו אייר פנו העותרים באופן אישי לרב אליהו, בבית הכנסת בו מתפלל הרב אליהו.

בתגובה לפנייתם השיב הרב אליהו לעותרים כי לאור סירובו של רב הישוב לקבל את עמדת הרב אליהו לבנות גם בור תחתון, שכן לדברי הרב אליהו, הוא אינו רואה מתפקידו לכפות דעתו על רב היישוב. הרב הבהיר לעותרים כי הוא אינו מעוניין לפסוק בסוגייה זו, כמו כן הוסיף הרב אליהו כי הרב שטרן, אינו מוכן לשמוע את דעת הגר"מ אליהו בעניין, וציין כי פנה אליו באופן אישי וניסה לשכנעו להסכים לבניית המקווה כך שיתאים לכל השיטות ואולם הרב שטרן סירב לכך. בנסיבות אלו לא היה מוכן הרב לדון ולפסוק בשאלה, והפנה את העותרים לרבנות הראשית שתחייב את רב היישוב.

ביום חמישי כ"ז אייר התקבל אף מכתבו של הרב זעפרני מלשכת הרב אליהו, לרב טוביה בלוי שפנה אף הוא לרב אליהו בנושא, אשר מבהיר למעלה מכל ספק את עמדתו החיובית למקווה בשיטת בור על בור, ומבהיר כי הרב אליהו סרב לדון בעניין לאור התנגדות רב הישוב, ולאחר שרב הישוב לא הסכים לשמוע לדעתו של הרב ולפיה יש לבנות מקווה לכל השיטות השיטות ואף הוסיף וציין ש"קיימת בפניהם האפשרות לפנות לרבנות הראשית לישראל לחייב את המרא דאתרא".

למרות מכתבו של הרב זעפרני, הצדדים לא הגיעו לפשרה ביניהם ובקרוב, ייאלץ בג"ץ להכריע האם חסידות חב"ד זכאית למימון נפרד ועצמאי של שירותי דת, כמו כל עדה מוכרת אחרת, ובמילים אחרות: האם חב"ד היא חלק מהיהודית האורתודוקסית.

אתר האינטרנט ynet מדווח היום כי מגישי העתירה טוענים כי התנגדות המועצה להקמת מקווה חב"ד מסמלת מגמה כללית יותר, שבמרכזה עומד הנסיון לגרום לעזיבתם את אלקנה.

כך נאמר בידיעה: על-פי עתירתם של חסידי חב"ד, יודעים במועצה הדתית שאם יצליחו למנוע את בניית המקווה באופן המבוקש, לא יוכלו החסידים לטבול בו וייאלצו לנסוע מרחקים גדולים על מנת להשתמש במקוואות ביישובים מרוחקים. עוד טענו העותרים - שפנו לבג"ץ באמצעות עורכי הדין יאיר עשהאל ודרור גדרון - כי ברחבי הארץ פזורים מעל מאה מקוואות שנבנו עם שני בורות טבילה כפי שהם דורשים וכי בין היתר אף השתתף במימון בנייתם משרד השיכון.

משרד השיכון, יש להדגיש, אינו מתנגד להקמת המקווה כפי שמבקשים העותרים, חסידי חב"ד, אולם הוא מתנה זאת בהסכמת המועצה הדתית ביישוב. המועצה הדתית מצידה, טוענת בתגובה לעתירה כי היא פועלת על פי החלטת רב היישוב וכי חסידות חב"ד אינה נחשבת חלק מהעדה היהודית האורתודוקסית, ולפיכך אינה יכולה לעשות שימוש במתקני עדה זו.

בחב"ד טוענים כי פעולת המועצה הדתית ורב היישוב כרוכים באפליה פסולה נגדם וכי אילו הבקשה לבניית המקווה בדרך זו הייתה מתקבלת מגורם אחר, לא הייתה מתעוררת התנגדות שכזו. גם במועצה הדתית מודים כי מדובר ביחס שונה אל העותרים, אך מנמקים זאת בכך שחסידי חב"ד אינם חלק מהעדה האורתודוקסית.

עורך הדין מוטי מינצר, נציג המועצה הדתית ותושב אלקנה, אמר ל-ynet: "ישנו באלקנה מקווה מאז הוקמה. עברנו ליישוב הקבע שגדל בינתיים ולכן החלטנו לבנות מקווה חדש. המבנה בנוי על פי הוראת הרב המקומי והוא פסק על פי גדולי הדור. אנשי החב"ד המקומיים מהכת המשיחית רוצים להכריח את היישוב לבנות את המקווה על פי התקנות שלהם".

על טענת העותרים כי המועצה מסרבת להכיר בהם כחלק מהיהדות האורתודוקסית אומר מינצר: "אנחנו לא טוענים, לא טענו ולא נטען כך. בוודאי שהם יהודים כשרים, עד לרגע שהם מתחילים לפעול בצורה כפייתית וגרוע מזה - כאשר הם כופרים בסמכותו של הרב המקומי".

הרב יהודה שטרן, רב היישוב אלקנה: "פסקתי כמנהגנו לגבי המקווה, עם בור בהשקה ובור זריעה. איננו קהילת חב"ד ופסיקתי נעשתה על פי גדולי הדור".

ב' בסיון תשס"ו
 
 
מכתב הרב זעפרני
מכתב הרב זעפרני
 
הגב לכתבה

תגובות
8
1. חבל שחב"ד אלקנה לא מעניק הסבר
חבל שחב"ד באלקנה לא מספק לתושבי המקום הסבר בקנה מידה רחב כך שהמידע כפי שהוא רואה אותו יגיע לכל בית באלקנה .

רוב תושבי ותושבות אלקנה מוזנים באופן חלקי מהפרשה והדבר גורם לרגש של סלידה מחב"ד וחבל .

כך לדוגמא שחה לי גברת אחת את סיפור המעשה וכאשר התחלתי לתחקר אותה הסבירה כי בעצם חב"ד התעוררו רק לאחר ביצוע היציקות למקווה החדש וכו'..

בקיצור כרגיל מה שקובע זו דעת הקהל.
ב' בסיון תשס"ו
2. מטורפים, למה הלכתם לבג"צ?
מי שהולך לערכאות מרים יד על תורת משה! וזה יותר חמור מלטבול במקוה זה השקה במקום בור על בור. בורים ועמי ארצות שכמותכם!
ב' בסיון תשס"ו
3. ל 2
האם המשך שמך הוא אליעזר מן...
בכבוד התורה
יוסף שלום
ג' בסיון תשס"ו
4. ל2 אל תתלהם .
אתה מכיר רשות רבנית אחרת היכולה לחייב את המועצה לבנות מקווה.

באין כזו רשות יש למועצה דין "אלם", ובמקרה שכזה גם על פי דין תורה מותר לפנות לערכאות
ג' בסיון תשס"ו
5. במקרה של גזלן והם מסרבים לדין תורה - הולכים לערכאות
וגם זה לאחר היתר משלושה רבנים
ג' בסיון תשס"ו
6. ל 3, 4, ו 5 וכל מי שחושב כמוהם :
האם הסיכוי שבג"ץ יקבל את העתירה ויפסוק לטובת מקוה חב"ד, שווה את הסיכון שמא, אולי וכו' בג"ץ יפסוק לטובת המועצה הדתית אלקנה - פסיקה שתהווה תקדים למניעת תיקצוב והקמת מקוואות חב"ד בכל הארץ!! ואף עלולה להוות תקדים לסגירת ברז כוללת של שרותי הדת (כולל ישיבות תו"ת, מוסדות חינוך הרשת, צא"ח-תרבות תורנית, ועוד) בפני חב"ד בארץ.
נכון, היו מאבקים למען מקוה חב"ד, אך האם הרבי הורה פעם אחת ללכת לבג"ץ בנושא ? לא!! ההיפך: שתדלנות ועסקנות סיזיפית (ואפילו קצת חנופה לרב המתנגד המקומי) ובסוף מגיעים לתוצאות הרצויות: מקוה חב"ד מהודר בפיקוח רב חב"די ואפילו יותר ממקוה אחד - כמו ברחובות (מושב הבי"ד) למשל.
ועוד: מקוה בור ע"ג בור ללא פיקוח צמוד של רב חב"די מקומי שמתדרך את הבלניות - עדיף שלא יבנה כלל! טעות קטנה אפילו בשגגה, במילוי/ריקון המקוה יכולה לפסול את המקוה עד הגשם הבא!
גם אם לבסוף ייבנה מקוה חב"ד באלקנה - על אנ"ש ובכלל לשמור מרחק מכזה מקוה שרוב הסיכויים שיהיה פסול רוב הזמן בגלל פיקוח לקוי ותחזוקה לא-נכונה.

דבר נוסף: מישהו לקח בחשבון את הטרמפיסטים הלא-רצויים שיהיו מעוניינים להצטרף לכזה בג"ץ?
http://www.nrg.co.il/online/11/ART/996/565.html

לסיכום:
הרבי נלחם שהכנסת תתקן את חוק השבות: "מיהו יהודי" - רק ע"פ ההלכה.
ואילו המשיחיסטים נלחמים שבג"ץ יפסוק שחב"ד אינה חלק מהיהדות (תקדים לבתי-משפט בכל העולם)
או למיצער להכניס את הרפורמים וגיוריהם לתוך היהדות מהדלת האחורית ע"י הבג"ץ.

על בי"ד רבני חב"ד להתעשת ולפעול למשיכת העתירה וביטולה בדחיפות. ואם המשיחיסט (כדרכם של משיחיסטים) לא יקבל את מרות הבי"ד. אזי בי"ד רבני חב"ד ואגו"ח חייבים ומוכרחים להצטרף כמשיבים לעתירה על-מנת להגדיר בדיוק מיהי חב"ד ומהי חב"ד. ועל-מנת למנוע את הנזק העצום והלא-ישוער העלול לקרות מהנ"ל ח"ו.
ג' בסיון תשס"ו
7. בעקבות 6 - הרגע פורסם ב Ynet
התנועה המסורתית והתנועה ליהדות מתקדמת עתרו בימים האחרונים לבג"ץ נגד הרשות הארצית לשירותי דת, המסונפת למשרד ראש הממשלה, עקב הקשיים שמערימים עליהם הבלנים במקוואות ברחבי הארץ.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3256868,00.html

יהיה איחוד עתירות?
ג' בסיון תשס"ו
8. ל-6 ו-7
עתירת הרפורמים היא מתאריך 7/5/06 והסיפור של הרפורמים החל לפני שנה

יש כתבה במעריב מלפני שנה אודות זה
ג' בסיון תשס"ו