ב"ה יום שני, י"ד כסלו תשפ"א | 30.11.20
כפר חב"ד לא בכיס של אף אחד

עיתון מקור ראשון מביא בגיליון השבוע כתבה על המלחמה הניטשת על הקול החב"די בין המפלגות השונות. הכתבה המלאה - בפנים
יהונתן ונדר, מקור ראשון

פעם היא חרצה פה גורלות, אבל גם כיום, כשכל אחד מחסידיה שוקל לבדו את הצבעתו, מתחרות המפלגות על לבה של חב"ד. החסידים מחפשים, על פי הנחיית הרבי. את המפלגה "הכי חרדית", שזה אומר גם הכי ימנית

מערכת הבחירות ברחוב החב"די כבר מזמן לא היתה סוערת כל כך. לא פחות מארבע מפלגות מתמודדות על החסידות ונספחיה. למרות המאמצים המרובים, החב"דניקים עצמם אינם מתכננים להתגייס למערכה לטובת שום מפלגה.

בשנות החמישים טבע הרבי מלובביץ' לראשונה את המונח "החרדית ביותר". ההוראה שיצאה מבית מדרשו היתה שעל החסידים ללכת ולהצביע. "אסור לבזבז אף קול", הבהיר להם, אך כשנשאל לאיזו מפלגה להצביע לא נקב, למעט במערכת בחירות אחת, בשמה של מפלגה, אלא ענה את התשובה המפורסמה: "המפלגה החרדית ביותר". בשנות השבעים השתנה קצת הנוסח, באופן שאיפשר גמישות רבה יותר: במקום "החרדית ביותר" החל הרבי להשתמש בביטוי "החרדים לדבר השם". מאז, בכל מערכת בחירות תוהים החסידים איזוהי המפלגה התואמת ביותר להגדרה.

וההגדרה הזו בהחלט אינה חד-משמעית. כך, למשל, מספרים על מנהיג המפד"ל יוסף בורג שביקר באותן שנים אצל הרבי ושאל אותו מדוע אין הוא מורה להצביע למפד"ל, המפלגה הכי קרובה לחב"ד. אני לא מורה לחסידי לאיזו מפלגה להצביע, הבהיר הרבי: אדרבה, תפעלו כך שחסידי חב"ד יצביעו בעבורכם. כשהיתה קיימת מפלגת פועלי אגודת ישראל (פא"י), מפלגה חרדית-מתונה שדגלה גם בשלמות הארץ ללא פשרות, נטו חסידי חב"ד להצביע לה כאיש אחד, אך בתחילת שנות השמונים נעלמה המפלגה מהמפה.

בחירות 88' היו יוצאות דופן. הליטאים פרשו מ'אגודת ישראל' והקימו את 'דגל התורה', ה'אגודה' נותרה מפלגה חסידית, והרבי מלובביץ', באופן חריג, הורה לחסידיו לעשות הכל למענה. המתיחות ברחוב החרדי הרקיעה שחקים. החב"דניקים, שבלשון המעטה אינם אהודים על הליטאים, יצאו לפעולה כפי שרק הם יודעים. התוצאות לא איחרו לבוא. אגודת ישראל קיבלה 5 מנדטים, ודגל התורה - 2. ההישג היה עצום: בכנסת שהתפזרה אז מנתה אגודת ישראל, כולל הליטאים, 4 מנדטים בלבד. "לפני שאנחנו הגענו, אגודת ישראל (החסידית) לא חשבה שתשיג אפילו 2 מנדטים", מצהירים גורמים בחסידות. "כשהם ראו איפה הם קיבלו קולות, למשל מאות מצביעים באילת, לא היה להם ספק מי הביא את האנשים".

אך הדברים חזרו עד מהרה לקדמותם. דגל והאגודה שוב חברו יחד, וחב"ד חזרה למחוזות הלא פוליטיים שלה. בבחירות 96' התגייסו החב"דניקים לבחירות לראשות הממשלה, שהיו אז כזכור בפתק נפרד מן הבחירות למפלגה, תחת הקמפיין "נתניהו טוב ליהודים", אך לא תמכו במפלגה מסוימת.

בבחירות האחרונות הצביעו כנראה רוב החסידים לרשימת 'חירות', ובעצם לברוך מרזל, שהיה אז מועמד מספר 2 ברשימה. בכפר-חב"ד למשל חצה מרזל את רף 70 האחוזים. הפעם, כנראה, זה לא יקרה שוב. "בפעם הקודמת הוא נתן את התחושה שהוא הולך לעבור את אחוז החסימה", מסביר גורם בחסידות. "היו סקרים שהראו שהוא מתנדנד על הגבול. הפעם אין לו שום סיכוי. על פי סקר של מינה צמח הוא זוכה לפחות ממנדט, כלומר אין לו אפילו מחצית הקולות שצריך כדי לעבור. זה פשוט לא ריאלי".

ביום שלישי השבוע הודיע בית הדין הרבני של החסידות שאין להצביע עבור מפלגה שאין לה סיכוי לעבור את אחוז החסימה. למי שלא מצוי במושגים, הוסיפו הדיינים את ההבהרה ש"יש להצביע עבור רשימה שהיו לה נציגים בכנסת ושיהיו לה נציגים בכנסת הבאה". אך למרות כל זאת - עדיין רבים בחסידות סבורים שמרזל יגרוף קולות רבים בחב"ד. אי הפשרנות שלו קרובה ללב החב"דניקים יותר מאשר השיקולים האלקטורליים.

כולנו חרדים

בפני המסה המרכזית בחב"ד, שתישמע להוראות הרבנים, ישנן אפוא שלוש מפלגות אופציונליות: יהדות התורה, ש"ס והאיחוד הלאומי-מפד"ל. ראשיהן אינם משלים עצמם שמישהו בחב"ד רואה באחת מהן את הבחירה האידיאלית, אך יודעים שמאגר הקולות של החסידות מונה בין 30 ל35- אלף קולות ביותר מ-220 מרכזים ברחבי הארץ.

חב"ד איננה מקשה אחת, ובהיעדר רב שיורה לכל החסידים כיצד להצביע צריכות המפלגות להשקיע את מיטב כשרונן כדי לזכות בקולות. שני הקריטריונים שלפיהם בוחן חסיד חב"ד את המתחרות על קולו הם מיהי המפלגה החרדית ביותר, במובן הרחב של המונח, ומי התנגדה כראוי לתוכנית ההתנתקות. לכל שלוש המפלגות הללו תשובות חיוביות, כולן התנגדו להתנתקות, אפילו יהדות התורה שישבה בממשלה בזמן הגירוש, וכולן מסתדרות עם סוגיית "החרדית ביותר", אפילו האיחוד הלאומי-מפד"ל שמשתבחת באוזני החסידים כחרדית ביותר באשר ל"חינוך יהודי לכלל ישראל ולשלמות הארץ".

גם ש"ס וגם יהדות התורה שלחו את יושבי הראש שלהן לסיור מתוקשר בכפר-חב"ד. הסיור של יעקב ליצמן, יו"ר יהדות התורה, שנערך לפני כשלושה שבועות, היה מצומצם למדי. קצת לטייל וקצת להצטלם, ולהיזהר מלפקוד מקומות שעלולים להביך אותו כמו הישיבה בכפר. במהלך הסיור אמר ליצמן לכלי התקשורת החרדים שהוא אינו מבין על מה המהומה. ברור שחב"ד צריכה להצביע ג'. "המסע שמתנהל נגד יהדות התורה על חלקה בתוכנית ההתנתקות, כולו רצוף כזבים ושקרים", אמר. "פעם אחת ולתמיד צריך לשים את הדברים על השולחן. אגודת ישראל הצביעה נגד ההתנתקות בימים שבהם מפלגות הימין חיזקו את הממשלה והעניקו לה את הכוח לאשר את תוכנית ההתנתקות על פרקיה השונים. הצטרפנו לממשלה לאחר שכל ההסכמים כבר נחתמו ולא היה כל סיכוי למנוע את הפינוי. מטרתנו היתה להציל את המדינה מהחורבן של שינוי".

אחריו הגיע יו"ר ש"ס, אלי ישי. גם הוא חייך והצטלם, וביקר בכל מקום בכפר. ש"ס חרדית כדבעי והתנגדה להתנתקות לאורך כל הדרך. הבעיה היחידה של החב"דניקים עם ישי היא הצהרותיו על מוכנותו לשבת בכל ממשלה עתידית, כולל ממשלת אולמרט.

"בכל קואליציה שבה נהיה - נצביע נגד ההנתקות בכל מחיר", הבהיר ישי בראיון לאתר האינטרנט החב"די שטורעם. "ש"ס היא המפלגה היחידה שלא היתה שותפה להתנתקות. המפד"ל והאיחוד הלאומי היו בממשלה בזמן שהתבשל תהליך ההתנתקות. ש"ס הלכה כל הדרך נגד ההתנתקות. הרבי הרי אמר להצביע למפלגה חרדית, ואין מפלגה חרדית מתאימה יותר מש"ס, שגם עושה לזיכוי הרבים, בונה תלמודי תורה, בתי כנסיות, מקיימת שיעורי תורה. אין עוד מפלגה כזו".

האיחוד הלאומי-מפד"ל הלכה על קמפיין שמדגיש שאסור לבזבז אף קול, ולכן אסור להצביע למרזל שלא יעבור את אחוז החסימה, ושהיא, האיחוד-מפד"ל, היא כאמור המפלגה החרדית ביותר לערכי החינוך והארץ. גורמים בחב"ד מעריכים שהקהל החב"די ייטה הפעם לטובת האיחוד הלאומי-מפד"ל. בלית ברירה, כמובן. "אין ספק שדעותיו של ברוך מרזל הן הכי קרובות לדעות החב"דניק הממוצע", מבהיר יחיאל לוי, תושב הכפר ועורך אתר האינטרנט 'לדעת', "אבל חסידי חב"ד לא ירצו שהקול שלהם ילך לאיבוד. זבולון אורלב זה לא חב"ד, אבל מרזל כנראה לא עובר את אחוז החסימה. רוב החסידים יצביעו כנראה לאיחוד". אבל מה עם המפלגה החרדית ביותר? "בכל מערכת בחירות המפלגות החרדיות מזכירות את העניין הזה, אבל רגע אחרי הבחירות הן שוכחות אותו".

(הוקלד מחדש ע"י מערכת 'שטורעם', כל הזכויות שמורות)

כ"ד באדר תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
1
1. לא ג'
משהוא פעם שמע את ליצמן .רביץ .גפני .הלפרט .מוחים נגד ההתנקות הצביעו נגד ואמרו תוך כדי דיבור מכייוון שהם לא קובעים ואם הם היו קובעים היו צריכים לשקול כך אמר גפני רביץ ואייכלר .וליצמן אפילו לא אמר כלום זה לא ענינו .בנושאים בטחוניים .
כ"ד באדר תשס"ו