ב"ה יום רביעי, י"א סיון תשפ" | 03.06.20
הקורונה ריסקה לי את הלב. השליח הרב אוריאל ויגלר
הקורונה ריסקה לי את הלב. השליח הרב אוריאל ויגלר
הקורונה גרמה לי להתייפח / השליח הרב אוריאל ויגלר

"לא דמיינתי בחלומותיי השחורים, שהקורונה תגרום לי להתייפח, אבל זה קרה השבוע, כאשר יצאתי ל'ביקור שבעה וירטואלי', לנחם אשה שאיבדה את אביה היקר כתוצאה מהנגיף הקטלני" ● השליח הרב אוריאל ויגלר, מנהל מרכז חב"ד לישראלים באפר איסט סייד מנהטן, ניו יורק, בטור מרגש עד דמעות ● אתר חב"ד-'שטורעם' מגיש את הטור המלא במסגרת מגזין 'עונג חב"ד' ● לטור המלא >>>
השליח הרב אוריאל ויגלר
אלוקים, סיים את המגיפה הקשה!

מגיפת הקורונה הארורה והתוצאות הקטלניות שלה, שברה את ליבי, אולם עוררה זיק של תקוה ואפילו השראה בנשמתי!

אני מוכרח להודות, שלא הערכתי נכונה אי שם בהתחלה את גודל והיקף האסון של נגיף הקורונה, הקוביד-19.

לפתע השורה שרצה במוחי כל העת, היא התפילה מחגי תשרי "אבינו מלכנו, מנע מגיפה מנחלתך".

מעולם לא דמיינתי שהקורונה יכולה לרסק לי את הלב, אבל זה קרה השבוע, כששוחחתי עם גברת שתעשה לראשונה ב-76 שנות חייה את "ליל הסדר", לבדה. בלי ילדים, בלי נכדים, רק היא. בודדה. גלמודה. נעולה בדירתה, שם היא שוהה בהסגר כבר כמה שבועות.

לא דמיינתי בחלומותיי השחורים, שהקורונה תגרום לי להתייפח, אבל זה קרה השבוע, כאשר יצאתי ל'ביקור שבעה וירטואלי', לנחם אשה שאיבדה את אביה היקר כתוצאה מהנגיף הקטלני. בכיתי איתה בשיחת ה"זום", כשהיא מתארת בכאב את האובדן הנורא, ואת המציאות המטורפת שהיא יושבת 'שבעה' בלי שום מבקרים, ושאף אחד לא יגיד את תפילת ה'קדיש' לעילוי נשמתו.

נשברתי לרסיסים, כשגיליתי לחרדתי, כי הנגיף הנורא, קטף גם את נשמתו הזכה של הגאון החסיד הרב ישראל פרידמן זכר צדיק לברכה, ראש הישיבה האהוב והנערץ של ישיבת 'אהלי תורה' בקראון הייטס, שם למדתי לפני שנים רבות וזכיתי ליהנות מחריפותו השכלתנית כמו גם מהאש הבוערת בליבו באהבה והשקעה בכל תלמיד.

אני מרגיש כאב פיזי, בכל חדרי הלב, כשאני רואה את הרשימה הבלתי נגמרת של אנשים ונשים, מבוגרים וצעירים, כולל חברים קרובים ובני משפחה, שזקוקים יותר מאי פעם לתפילות ולמחשבות שלנו, כדי שיזכו ברפואה שלימה.

והכותרות השחורות הללו של אבל, אחרי כל פטירה מזעזעת של עוד מישהו שאני מכיר, מעריך ומכבד, פשוט הורסת אותי.
אך לצד הכאב הבלתי נתפס, הכאוס והבלבול בעולם כולו, הקורונה הזו הולידה גם כמה דברים טובים בתוכנו, ואני מזהה זאת יותר ויותר בימים האחרונים מסביב.

אני מוצא אנשים מכל הסוגים, שמתפללים ברצינות עבור אנשים שהם אפילו לא מכירים. אני רואה שיעורי תורה שנלמדים בקצב ובהיקף חסר תקדים בכל פינה בעולם.

אני עצמי מתחבר פתאום, מחדש, לחברים טובים שלא הייתי איתם בקשר 25 שנה. הקורונה גרמה לנו להתקרב מחדש.
הילדים שלי נהנים לפתע מזמן איכות נרחב יותר עם אבא ואמא. כמה מפתיע, השבוע הייתי עם הילדים, גם בארוחת בוקר, גם בצהרים וגם בערב, כל יום!

מאות אלפי בתים בכל רחבי תבל, הפכו למוקדים של תורה ותפילה וצדקה, למרכזים של אור ושל קדושה.

יצא לי לדבר השבוע עם רופא בכיר, שהתנדב להיכנס ממש ללוע הארי – לבתי הרפואה שנפגעו בצורה הקשה ביותר בימי המגיפה האלו – זאת כדי לעזור ולהציל בני אנוש שזרים לו לחלוטין.

אלו העובדות, החוויות, הסיפורים, שנוטעים בי תקוה, שמעוררים בי שמחה, שמוכיחים כי גם בתקופה החשוכה הזו שלא זכורה כמותה בעשרות השנים האחרונות, ישנם קרני אור שמציצים מבעד לעננים השחורים, ניצוצות של טוב, של חמלה, של נתינה, שמאירים את העולם בו אנו חיים, ונאבקים לחיות.

כשיהודים סבלו צרות צרורות במצרים, מתארת התורה "ויזעקו ותעל שועתם אל האלקים" ומיד אחר כך "וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו". קשה לי להאמין שאלוקים לא שומע את התחינות שלנו, הזעקות, הדמעות והתחנונים, די, מספיק, עד מתי? הוא שומע הכל. הוא רואה ושומע.

ריבונו של עולם, אבא בשמים, אנחנו מתחננים ומבקשים: הגיע הזמן לסיים כבר עם המגיפה הזו, ולזרז את ביאת משיח צדקינו, ברגע זה ממש!

שבת שלום, וחג פסח כשר ושמח, ובריא!
הרב אוריאל ויגלר
ט' בניסן תש"פ