ב"ה יום שלישי, כ"א חשוון תשפ" | 19.11.19
כותב השורות עם כונני מד"א הנפלאים לאחר האירוע
כותב השורות עם כונני מד"א הנפלאים לאחר האירוע
על ניסך ● ארי טננבוים על התאונה שעבר

ארי טננבוים עורך 'שטורעם.נט' נקלע לתאונה ויצא ללא פגע ● "לחצתי על הברקס ורק גרמתי לרכב להסתובב נגד כיוון התנועה. הרכב המשיך בנסיעה ואנחנו עפנו לשול הדרך" ● להודות ולהלל
ארי טננבוים

על פי הוראת כ"ק אדמו"ר לפרסם את הניסים ברבים הנני בזאת לספר את נסי שלי מאתמול בלילה (רביעי), להודות להלל לה' על ששמר עלי מכל פגע.

*

גשם ניתך באחת. ההופעה הופסקה. הזמר עוד ניסה אומנם להמשיך לשיר, אך קהל ההמונים בבית שמש ברח לתפוס מחסה.

עלינו לרכב, לוקחים טרמפ את אימי שתחי' והשתרכנו לאיטנו בנחיל הרכבים היוצאים מההופעה. 

התכנון אומנם היה להקפיץ את אימי לביתר, שם אני מתגורר, ומשם תיקח אוטובוס לבית נעוריי בירושלים, אך בדרך ראיתי תחנת אוטובוס ואחרי שבדקתי שיש שם אוטובוס ישיר לירושלים אימי ירדה בתחנה. גי'פ עם 'וינקרים' (אורות מהבהבים) חנה שם בסמוך, מקשה עלי להשתלב בכביש.

המשכנו בדרך. עליתי על כביש 3866, כביש המחבר בית בית שמש לביתר דרך נס הרים, ונסעתי לאט ובזהירות. גם בגלל הגשם, כאמור. הכביש היה רטוב. וגם בגלל שמילא הרכב 'לא סוחב' מי יודע מה.

באמצע הדרך יש עליות וירידות תוך כדי סיבוב, מסוכנות מאוד. בפרט בשעת ליל ובפרט בכביש רטוב. סיימתי את העלייה, עדיין על מהירות נמוכה, והתחלתי את הירידה תוך כדי פנייה ימינה עם הכביש. הרכב החליק טיפה יותר מדי ימינה. לחצתי על הברקס ורק גרמתי לרכב להסתובב נגד כיוון התנועה. הרכב המשיך בנסיעה ואנחנו עפנו לשול הדרך.

הרכב נתקע בסלעי ההרים, התהפך על הדלתות שלצידי ונעצר. שמשת החלון שלי התנפצה.

מצמצתי בעיניי. "אני חי ונושם, הכל בסדר" חלפה מחשבה בליבי. שחררנו את החגורות ונעמדנו, הן הרכב עומד כעת לאורך. גופנו שלם. אין פצעים, אין חבלות.

התחלנו לאסוף כמה שיותר דברים שראינו על הקרקעית.

הדלת שלי לא נפתחה, על כן פניתי לדלת האחורית. במאמץ קל הצלחתי לפתוח אותה ואנשים שמיד שקרתה התאונה עצרו בצד הדרך – עזרו לי לצאת.

ברוך ה' יצאנו מהתאונה בראים ושלמים ללא פגע!

מיד הזמינו משטרה ומד"א.

ביקשתי מקהל האנשים כיפה, כיפתי נפלה ברכב ולא הצלחתי למצוא אותה. רק מציין שמי שלבסוף הביא לי כיפה (ולא מהראש לו) היה מה שנקרא 'דתי לאומי'. כל השאר נאה היה להם להסתכל וזהו.

תוך כדי שאנחנו עומדים ומחכים למד"א כבר טלפנתי לביטוח. שיבואו לגרור את הרכב.

עשרות רכבים שעברו, עצרו לראות מה קרה ואנו סימנו להם להמשיך בנסיעה. לא נעים שככה כולם מסתכלים. גם מי שכבר עצר בשעת התאונה התבקש יפה לעזוב את המקום.

לפתע גי'פ עצר לידנו. משם יצאה לא פחות ולא יותר אימי היקרה. מסתבר ששום אוטובוס לא עצר בתחנה כיוון שכולם היו מלאים והגי'פ שחנה בתחנה היה של בני משפחה שהעלו אותה טרמפ לביתר, כתכנון המקורי.

איזה השגחה פרטית מופלאה! כמה טוב שאימי הגיעה להיות אתנו וכמה טוב שבני המשפחה היו שם לטפל ברכב בשעה שאנחנו מתפנים למיון.

מסקנת ביניים: אי אפשר להסתיר שום דבר מההורים..

 

עלינו לאמבולנס תוך שאני מדבר עם חברת הגרירה.

בהמשך הנסיעה, אחרי שבדקו לחץ דם ואישונים, ביקשתי להפעיל שירים. להשלים את ההופעה שהופסקה.

נכנסנו למיון. לא נסגור כאן חשבון עם משרד הבריאות לגבי אורך התורים, רק נגיד שאחרי שעתיים של המתנה אמר לנו הרופא שהכל בסדר ואנחנו משוחררים לביתנו, לנוח.

ברוך ה' וברוך שמו שיצאנו מהתאונה ללא פגיעות בנפש אם כי פגיעה בממון. ויהיה זה לנו לכפרה.

לסיכום: הקפידו לחגור, זה אכן מציל חיים, סעו בזהירות בפרט בגשם.

ובעזרת ה' נמשיך לדווח לכם רק בשורות טובות!

י"ט בתשרי תש"פ