ב"ה יום חמישי, י"ט אלול תשע"ט | 19.09.19
אייר -"אני ה' רופאך" ■ תובנות לפרשת בחוקותי ולחודש אייר

מאמר תורני ומעמיק לרגל שבת פרשת בחוקותי (בחו"ל) ולחודש אייר מאת אשת החינוך הגב' רבקה ערנטרוי מקראון הייטס - מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● למאמר המלא >>>
גב' רבקה ערנטרוי, קראון-הייטס
הבה נחושה ונחווה בתוכי לשד עצמותינו את העוצמה האדירה הזו... את ההשראה "הנסית" והשמימית הנמשכת אלינו מירח ניסן והמנשימה אותנו ומפעפעת לתוכינו באותם ימים ספורים שעדיין נותרו בטרם חלוף עידן אייר.

המשכה ניסית זו מעצימה את מסוגולותיו של חודש אייר בכוח הריפוי האלוקי שבו, שיהיה זה בחינת "אני ה' רופאך" ר"ת "אייר". (שמות כ"ו, כ"ו)

שעם ההחלמה, ייעלמו להם כליל שרידיה ואותותיה האחרונים של המחלה, ולא יהיה ניכר כי היא אי פעם פגעה באדם.

בעוד, בן אנוש עשוי, אומנם, לבלום את התפשטותם של גורמי החולי מעתה והלאה או לרדת לעומקה של שרשי החולי ולברר כי מעולם לא פגעה באדם.

אך אם חלילה, חלה בה האדם, הרי, שאין רופא בשר ודם עשוי לעקור אותה למפרע (מראש) מעצם שורשה וצמיחתה כפי שה' מרפא בחינת "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך" (שם)

ה' מונע מראש וערב לאדם שאינו בא לידי חולי... הדבר, אכן, מותנה  בהתחייבותו של האדם ובאחריותו לנוהג של זהירות והישמרות כדברי הרמב"ם במשנתו, ואם חלילה מעד פלוני ולא נשמר, אזי אם יתמזל לו ויזכה לחנינה, יהיה אז הריפוי האלוקי והניסי כה מושלם, וייחשב לו כאילו לא בא עליו החולי מעולם.

חודש אייר מביא עימו התחממות גלובלית וזו מעוררת את הגוף ומושכת אותו לאותם מניעי תאווה חומריים שאינם מועילים לבריאותו הפיסית והנפשית כלל.

ולכן בשבתות של ימי אייר הורו לנו חכמינו ז"ל לשנן  פרקי אבות (שבת זו נשנן אי"ה את פרק ד') ולשאוב מהכתוב מקורות עידוד עשירים לנפשותינו להעצים את כושר ההתנגדות שלנו ואת יכולות האיפוק וההתגברות שלנו בהתמודדותינו הנוקשה והעיקשת.

ההבטחות האלוקיות האלו של בריאות הנפש ובריאות הגוף בימי אייר והתחייבויות השפע אלינו בראשיתה של פרשת השבוע, פרשת "בחוקותי" פותחות במילת התנאי "אם בחוקותי".

"אם בחוקותי תלכו  ואת מצוותי תשמורו" אז ה' ימשיך לנו שפע של כלכלה ברווח ואווירה של בטח ושלווה..

ואילו בהבטחה של ריפוי של "אני ה' רופאך" פותח הפסוק בפרשת "בשלח" גם במילה "אם" וחותם אף הוא בהתנאה של שמירת "החוק".

"אם שמוע תשמע לקול ה' והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו ונתתי גשמיכם בעיתו..."

החוקיות הזו מורה על סמל של "חקיקה", על דביקות נפשית והתאחדות בבורא ועל אמונה עמוקה ושורשית ומוכנות לוויתור על רחשי האיגו ותחת זו האדם נחלץ בחרוף ובהקרבה נועזת של מסירות נפש עילאית לחבור לאלוקה.

הדבר מתגלם בעיקרון החקיקה שמשמעותה הפיכת האות לחלק מגוף האבן  עצמה, להבדיל, מאותיות הכתב הנרשמות על הגליון אך אינן מתחברות עם הגליון באופן של הפיכה חלק מהווית הנייר.

"אם בחוקותי תלכו" יש כאן התקדמות שאינה עומדת וקופאה על שמריה, אך היא נעה הלאה ומתרוממת, בחינת אותה אמונה שאחזו בה אמש, היום היא מתעצמת ומתרוממת...

האמונה כי אין רע יורד משמיים ושההשגחה הפרטית אינה פוסחת על הפרט ולו הזעיר שבתוכינו וממשיכה לנו בריאות הנפש והגוף במהרה - היא שתהווה צינור להמשיך את ברכת ה' ורצונו (אותיות רצון) לרפואה שלימה,  קרובה ומיידית. אמן.

ברכת הכהן וברכת הצדיק נאבקות, אומנם, במניעים מקטרגים המעכבים את השפע, אך תפילותינו ופרקי התהילים שנשנן מתוך דבקות וכוונה זכה וטהורה, הן שיעפילו אל אותם גבהים נשגבים ועילאיים החולשים מעבר ומעל למקור ממנו נמשכת הברכה, ותפילה זו פרקי התהילים אלו שנשנן, עוד יחוללו שינויים של הרצון אלוקי ויהפכוהו למקור של רפוי מוחלט ומיידי ולא נודע כי החולי בכלל בא הנה. אמן!

-------
לזכות ולרפואה שלמה, קרובה ומהירה לר' אברהם בן שטרנה שרה ולכל חולי עם ישראל.
כ"ו באייר תשע"ט