ב"ה יום ראשון, ד' ניסן תשפ" | 29.03.20
מה התועלת של אמירת מאמר?

האם זו היא מטרת חזרת מאמר חסידות. והאם בכך צריכה להיות שיא ההכנות ליום הגדול והנורא? • הרב יוסף יצחק חיטריק במאמר מיוחד לשטורעם

לפני קרוב לארבעים שנה התקיימה חגיגת הבר מצוה לבן דודי הרה"ח ר' מנחם מענדל שי' שניאורסאהן. בסעודת הבר מצוה השתתף סב חתן הבר מצוה, הרה"ח הרה"ג ר' שניאור זלמן ע"ה שניאורסאהן.

הוא היה איש אשכולות, שקירב הרבה יהודים לתורה ולחסידות חב"ד. הרש"ז ע"ה היה בן דודו של הרה"ח הרה"ג ר' לוי יצחק אביו של הרבי נשיא דורנו. הרבנית חנה ע"ה התארחה בביתו בעת ששהתה בפאריז בדרכה לניו יורק.

לאחר סיום האירוע הרשמי, התיישבו בני משפחה הקרובים סביב לשולחן. בין הדברים פנה הרה"ח ר' שניאור זלמן אל המסובים ואמר, כי איננו לא מבין את התועלת החינוכית בכך שחתן הבר מצוה משקיע חודשים רבים לשנן ולחזור מאמר חסידות מילה במילה. הלא, טען הרש"ז, כל עניינה של חסידות חב"ד היא הבנה והשגה, ואחר כך ההפנמה - להבין ולהפנים את תורת החסידות.

מהי איפוא התועלת בהשקעה האדירה שבחור בר מצוה יושב זמן כה ארוך לפני הבר מצווה על מנת לחזור בעל-פה מאמר חסידות. מוטב היה להשקיע יותר בקטעי חסידות אותם יבין בן שלש עשרה, שאותם הוא יפנים, ואותם הוא יחזור ברבים.

דברים אלו חוזרים לזכרוני ומהדהדים לי במחשבתי, כל עת אני משתתף בשמחת ברי מצווה, ושומע אני את חתני השמחה חוזרים את המאמר הידוע בעל פה. ההורים, המחנכים וקרובי משפחה - שמחים על ההישג - על כי הבחור שינן אות באות את המאמר, ללא טעיות וכו'. הדבר הפך להיות כעין תחרות סמויה, ותעודת כבוד לאינטלקטואליה של הבחור ולתפארת משפחתו.

האם זו היא מטרת חזרת מאמר חסידות. והאם בכך צריכה להיות שיא ההכנות ליום הגדול והנורא – יום קבלת עול מלכות שמים לכל החיים. הלא אנו רוצים כי בחור הבר מצווה ייקח כוחות מלימוד החסידות, ויגדל להיות חסיד תמים פנימי וכו'.

הרבי, כידוע, כותב באי שביעות רצון על הנהוג שבחור מצווה משקיע את כל מרצו, לקראת הבר מצווה שלו - בשינון קריאת התורה של 'שבת בר מצוה' שלו. הרבי מסביר כי הכנתו של בחור הבר מצווה לא צריכה להיות בהכנת ה'פרשה', אלא בדברים תוכניים – רוחניים.

'... כאן המקום להעיר אתי... לא כימים הראשונים ימים האלה, שמלפנים כל ילדי בני ישראל היו כל המעת לעת כולו באווירה דתורה ומצות .... מה שאין כן כשעות הלימוד בכלל הן מצומצמות ... מבלים כמה שעות דהכנה לקבלת עול מצות, לא בתוספת לימוד בתורה ועניניה, כי אם בלימוד טעמי המקרא.... ותו לא מידי, מובן שהשכר המועט שישנו בזה וכו'. (אגרת הקודש ו'תשכד)

לאידך - אין ספק כי יש יתרון גדול בחזרת המאמר באותיות של הרבי, וכי ברור לכולנו את ההשפעה של החדרת 'אותיות הרב' לטובת טהרת המחשבה.

יתירה מכך - במאמר המפורסם (ד"ה איתא במדרש תילים) ישנן הערות של הרבי (מודפסים ובספר המאמרים תרנ"ב- נ"ג ובספר המאמרים תש"ח). בין השאר מביא הרבי, כי כאשר הרבי הריי"צ שינן מאמר זה, הוא ניגש לאביו כ"ק אדמו"ר נ"ע ושאלו - במאמר נאמר "אם חטאת מה תפעול בו ... ומה מידך יקח" ובמקור בספר איוב נאמר בשינוי "או מה מידך יקח". ענה לו הרבי נ"ע "דו חזר ווי דא שטייט" (אתה תחזור כפי הנכתב במאמר) כלומר שיש יתרון גדול בחזרת המאמר כפי אותיות הרב למרות שבפסוק כתוב בצורה שונה (!).

למרות זאת – לכאורה, אסור כי חקיקת אותיות הרב תהא על חשבון ההבנה וההפנמה. בפרט כשמדובר על המאמר שאיננו קל להבנה, גם למבוגרים... ולכן יש לעיין למה הפך עניין זה להיות עיקר ההדגשה וההקפדה של הכנת ילד לבר מצווה, ובכך משקיע בחור הבר מצווה רוב זמנו וכוחו.

לכאורה – לאחר שזכינו שהרבי שגילה תורת החסידות לדורנו ברמה המובנת ביותר, בשיחותיו הקדושות, היה מקום (לפחות) לשלב גם חזרת שיחת הרבי, מובנת ומוסברת לנער הבר מצווה. בכך תהיה תועלת פנימית לחתן השמחה, כי אף אם ישכח ברבות השנים את אותיות הרב, תישאר לפחות הרעיון והנקודה של השיחה, והיא תלווה אותו לאורך ימים ושנים טובות.

בכך יהיה גם תועלת לציבור המשתתפים, שיהיו יותר קשובים (כטבע בני אדם שמתרכזים בעת שמיעת דברים מחודשים), והיו יוצאים מהאירוע עם 'ווארט' חדש מתורת החסידות.

רבונו של עולם, רוצים אנו ליגע בתורת החסידות יומם ולילה, אבל אין לנו פנאי...

כ"ח באדר תשס"ז
הגב לכתבה

תגובות
18
1. אז תכל'ס?!
כ"ח באדר תשס"ז
2. אין תכלס'
גם אם כולם יסכימו שהרב חיטריק צודק, ולכאורה זה אכן כך, לא יהיה מי שיהין להיות הראשון לשבור את ההרגל הקיים.
כ"ח באדר תשס"ז
3. בנוגע לפועל...
יש לחזור את המאמר מצד "אותיות הרב...".
וכן לחזור על שיחה או הסבר על ענין הבר מצווה.
כ"ח באדר תשס"ז
4. הסיבה
השאלה היא גם על חתנים שחוזרים המאמר לכה דודי! אלא הוא פשוט ענין רוחני בלבד - ועי"ז נעשה "א חסידישע מסיבה"
כ"ח באדר תשס"ז
5. זה נכון לא רק לגבי חסידות.
העקרון הזה נכון גם לגבי תפילה בה יש לכוון פירוש המילות. גם תורה שבעל פה, צריך להבין את פירוש מילותיה (לתשומת לבם של לומדי הרמב"ם, הדף היומי וכיו"ב).
אפשר להגיד שזה ההבדל בין הרצוי למצוי.
כ"ח באדר תשס"ז
6. גיהאקט א טשייניק
מה עשה במשפחתו?!
ומה הוא רוצה שיעשו נכדיו בשעטומ"צ?! או אולי חושב הרב שאצלו כולם חכמים ונבונים?
אגב - זוהי הסיבה שאומרים ביידיש, שיבינו. והיום כבר ישנם שאומרים בשאר לשונות.
כ"ח באדר תשס"ז
7. צריך עיון
מה שייך בילד בן 13 הבנה והשגה?!

אדרבה, כמו שילד קטן לומד קריאה בלי להבין, כך גיל שלש עשרה הוא הגיל המצויין לחזור בעל פה המון דברים שלא מבינים, וגם זמן טוב ללמוד טעמי המקרא, ואחר כך כשיגדל ויהיה לו שכל יוכל אולי להבין מה שדיקלם בצעירותו.

דברי הרבי אודות לימוד הטעמים מתאימים רק לילד שזה הזמן היחיד שהוא לומד עניני יהדות, ולו באמת מתאים יותר ללמוד שולחן ערוך מאשר טעמי המקרא.

והדברים פשוטים.
כ"ח באדר תשס"ז
8. פלא
לא הבנתי את דברי הרב חיטריק
מגיע ילד היום שעם כל החסרונות שיש ברחוב
ורוצים לחדור בו קצת חסידיש'קייט בשינון מאמר דא"ח וגם זה לא טוב
הפלא ופלא
כ"ח באדר תשס"ז
9. שומעים שהוא מבין
בכפר חב"ד יש את הרב עוזר אלפרוביץ שי" שהוא מלמד לקראת בר מצוה והחדיר בי ובחברי איך חוזרים מאמר מתוך הבנה והפנמה וזכורני איך דקדק אימי איך שכל שאלה במאמר תהיה בסגנון שאלהותשובה במנגינה של תשובה
וממנו יראו וכן ילמדו לחזור מאמר מתוך חיות והתלהבות חסידית והעיקר שיהיה מתוך שמחה מזל"ט מזל"ט
כ"ח באדר תשס"ז
10. מענדל
דברי הרבי: "מהנכון לחזור - הבר מצוה המאמר ד"ה איתא במדרש תילים וקל ללמדו בעל פה..."
(אג"ק חי"ט ע' קיא)
כ"ח באדר תשס"ז
11. פלפול
אכן עבור הבר מצוה שלי אבי למד איתי שיחה וחזרתי אותו ברבים, והמאמר שלא הבנתי לא חזרתי כ"כ טוב משא"כ השיחה הי' ברור וכו'.
כ"ח באדר תשס"ז
12. להתמקד בעיקר!
אם יש מה להעיר בעניין הרי זה לקהל האורחים ולא לנערי בר המצווה.

הקהל צריך לחזור למנהג חב"ד, אשר בזמן אמירת המאמר, שורר שקט מוחלט באולם, וכולם מקשיבים לדברי אלוקים חיים כמעין מעמד מתן תורה!

משום מה, בשנים האחרונות, הפך מנהג זה להפקרות של ממש, כאשר כולם ממשיכים לדבר בזמן המאמר, כאלו לא קורה עכשיו כלום ח"ו, וקולו של הנער מהווה במקרה הטוב רקע לבליל הדיבורים!

ובנוגע למנהג חזרת המאמר, חלילה להפסיקו!
אדרבה, "אחר המעשים ימשכו הלבבות", ובזכות נתינת כל המרץ לחזרת המאמר בע"פ, על אף שחסרה ההבנה, וע"י שירגיש הנער אשר כל הקהל נותן את מלא הכבוד למעמד הקדוש, יפנים את חשיבות העניין וימשיך בדרך אשר סללו רבותינו נשיאנו בלימוד ודרכי החסידות.


כ"ט באדר תשס"ז
13. פשיטא
זה נכון לא רק לגבי חסידות אלא בכלל לגבי כל סדר הלימוד כולל נגלה וחסידות ושאר עניני חינוך

ניתן לומר על כל סדר החינוך כאן "מען רעדט זיך איין פייגלאך אין בוזים"...
כ"ט באדר תשס"ז
14. חיים
לא הבנתי את כוונתו של הרב חיטריק שי'
האם שיפסיקו לחזור את המאמר!?
כמובן שלא זוהי כוונתו!!
הרבי כותב: "שהמאמר קל ללמדו"
א"כ מה הבעי'?
ישנם ילדים שמבינים יותר וישנם שמבינים פחות כמו בכל דבר שבתורה.
וכן ידוע שהרבי רוצה שהבר מצוה בחור יחזור ענין בנגלה.
וכך רובם עושים וימשיכו ביתר שאת וכו'.
א' בניסן תשס"ז
15. בלי להיכנס לפרטים
בלי להיכנס לכל הפרטים הנ"ל הרי כל הטענה נגד אמירת המאמר מגיע מ"מעין בלתי טהור", כידוע ומפורסם לכל מי שהיה ב770, ואל תנסו לתפוס אותי בלשון הביטוי 'מעין בלתי טהור' הוא בלשון המעטה כידוע לי"ח, וחבל להאריך בזה.
כששומעים מאין נובע המקור לטענה נגדנגד אמירת המאמר 'איתא במדרש תילים' לילדי ב"מ הרי זה סיבה מספקת לחזק עוד יותר ולהפיץ המנהג בין ילדי ישראל לומר את המאמר.
וראה היום יום כ"ד אדר א' שאדמו"ר האמצעי ענה לר' הלל מפאריטש אם יחזור חסידות גם בעיירות שאנשיהם אין לה מושג בחסידות. פליאתי על הרה"ח הר"ר יוסף שי' חיטריק, שהפעם כתב לא לעניין והוא רחום יכפר ...
ב' בניסן תשס"ז
16. תגובה ל10
לדעתי אין סיבה לכנות אותו "מעיין בלתי טהור", לדעתי התכוון הרשנ"ז ע"ה (דא"ג הרבי ליווה אותו עד ה"בית החיים") לומר שניתן ללמד את הבחור הבר-מצוה שיבין את המאמר, וחבל שהבר מצוה יחזור מילים בלי להבין, אבל הוא לא התכוון לזלזל ח"ו מאמירת מאמר! לענ"ד, טענתו היתה כלפי ההורים (או המורים) שמתייחסים לחזרת המאמר ללא שימת לב וזה חבל...
הכתבה של הרי"ח מראה ומדגיש זלזול.....
ג' בניסן תשס"ז
17. המסקנה...
מי שקורא בעיון את הכתבה של הרב י. חיטריק, למד כי המסקנה שלו היא אחת, שנוסף על אמירת המאמר, מציע הרב חיטריק, שבחור בר מצווה יחזור גם שיחה של הרבי - שתהא מובנת לו, ולא להסתפק באמירת המאמר.

חבל שהוויכוח הפך על עניינים צדדים שאינם קשורים לרעיון.

השאלה היא אחת:כיצד אנו מתייחסים לאמירת המאמר. תא חזי כיצד הקהל מקשיב למאמר, שאל נא מה מרגיש בחור הבר מצווה, מה מתוך המאמר הוא קולט וזוכר חודשיים אחר החגיגה.
ז' בניסן תשס"ז
18. תועלת באמירת האותיות
כידוע כל מה שנלמד בעל פה בינקות נשאר לנצח. ובדידי הוי עובדא - המאמר היחיד שאני יודע לחזור (בעל פה) הוא המאמר הזה. זה נכס לכל החיים. וכי יש מתנה נאה הימנה ליום הבר מצווה?
כ"ג בשבט תשס"ח