ב"ה יום ראשון, כ"ט טבת תשפ" | 26.01.20
מהו חשבון נפש חסידי?

סיגרו לרגע את המסנג'ר, צאו מדפי האינטרנט והצטרפו להתוועדות חסידית עם אתר 'שטורעם' • השבוע מתוועד המשפיע מלוד הרב מענדי דערען


מהי ההכנה הראויה שלנו כחסידים לקראת יום הבהיר י"א ניסן?

בכלל, כל הענין של פאבריינגען הוא שכל אחד ידע מה באמת חסר לו. כלומר, בהתוועדות לא תובעים דבר שלא מוכר למתוועדים אלא מעלים נקודה, וכל אחד אמור לבדוק אליבא דנפשיה האם מידה זו חסרה אצלו או לאו.

בימים אלו, כשאנו מתקרבים לי"א ניסן יום הולדתו של הרבי, על כל אחד לחשוב האם בימים אלו כשאנו מתקרבים לי"א ניסן, האם אני חש באמת שאני מתקרב ליום הולדת שלי?

פגשתי פעם בחור בתפילת ערבית ובאותו יום היה לו יום הולדת, שאלתי אותו "נו, איך עבר עליך היום"? ענה לי הבחור בפשטות "או ב"ה שהיום כבר הסתיים וירד ממני הלחץ הזה". יהיו כאלו שירימו גבה על תשובה שכזו, ככה לשמוח כשעבר היום הגדול הזה?

אבל אני בהחלט מבין אותו, הרי אחד מהדברים הכי עיקריים ביום הולדת זה חשבון נפש, שלא מוגבל לזמן מסוים במשך היממה אלא החשבון נפש הוא מעת לעת, כמו בראש השנה במשך עשריים וארבע שעות. חשבון נפש של ראש השנה בהחלט מכניס אותך ללחץ, ומובן שבחור זה שהיה באמת לחוץ וערך במשך היום חשבון נפש מעמיק, מרגיש הקלה מסוימת כשהשמש שקעה.

בהתקרב י"א ניסן יום הולדת רבינו, על כל אחד מאיתנו שיודע שהרבי הוא הכל והרבי הוא שלי, לעשות חשבון נפש חסידי.

מהו חשבון נפש חסידי?

לעשות חשבון נפש לראות האם עשיתי מעשה טוב או חלילה עשיתי מעשה שאינו ראוי, זהו כלל לא חשבון נפש חסידי! איפה פה החסידי? הרי כל יהודי כשהוא יעשה חשבון נפש, יראה כי מעשה פלוני הוא עשה טוב ובמעשה אחר הוא שגה. זהו לא חשבון נפש חסידי! כי כפי שמסביר אדמו"ר הקודם שאם אדם יתנהג בדרך הנכונה וגם מידותיו יהיו בדרך הנכונה זה עדיין לא הופך אותו לחסיד.

חשבון נפש חסידי זה לברר מהו המניע!

בעצם כל ספר התניא מתמקד במניע. שהמניע שלי יהיה נכון. זה שהמעשה בפועל - שאני אשמור תורה ומצוות כדבעי בשביל זה לא צריך את התניא ואת החסידות.

אדם צריך לעשות חשבון נפש עם עצמו הן לגבי הדברים החיוביים והן לגבי הדברים השליליים, האם זה שאני יוצא למבצעים ביום שישי, האם אני יוצא למבצעים כי כולם יוצאים ולא נעים לי להיות שונה? האם אני יוצא למבצעים כדי להרגיש שעשיתי משהו טוב? האם אני יוצא למבצעים כדי להשקיט את המצפון שלי? אם כן המניע שלי הוא לא מניע חסידי. האם אני טס לרבי לי"א ניסן או לג' תמוז כי כך מקובל בחברה או שזה בא מהרגשה פנימית שאני רוצה להיות קרוב לרבי בלי שום פניות ושיקולים צדדים?

וכן בין אדם לחבירו האם אני לא מקבל את הדעה של השני בגלל שמפריע לישכך הוא חושב על הרבי או שהישות שלי לא נותנת מקום לדעה שלו? מאיפה הדחף שלי לחלוק על דבריו?

זוהי בעצם ההכנה שלנו ליום הולדת של כולנו - י"א ניסן, עלינו להיות מודעים לרגש שלנו האם הוא אמיתי או לא, בכל מעשה שנעשה נשאל את עצמנו, למה? מה עומד מאחורי המעשה הלא טוב, האם סתם חולשה רגעית או שזה משהו יותר יסודי, למה יצאנו למבצעים, האם זה משהו פנימי או שלא?

זה מה שאדמו"ר הזקן כותב בתניא שחסיד יכיר את עצמו שכל אחד ידע מהיכן כל דבר בא בנפשו ולמה.

ובבואינו לקראת י"א ניסן עלינו לערוך חשבון נפש חסידי אמיתי.

מה המניע שלנו, בכל תחום!

לחיים, חסידים!

כ"ו באדר תשס"ז
הגב לכתבה

תגובות
2
1. ישכויח ר' מענדי
על ההתוועדות.

ובעיקר על הבכן.

תודה ל'שטורעם'.
כ"ז באדר תשס"ז
2. אאממממ
כתבה יפההה אבל לא כול כך היבנתיייי
מה זה הכתבה הזו
ה' בתשרי תשס"ט