ב"ה יום שני, כ"ג טבת תשפ" | 20.01.20
צילום: י. בלינקו
סיפורים מהרבי בפרסום ראשון

מה שאל הרבי את הרב קרינסקי ביום הולדתו? • מה השיב הרבי לעיתונאי שביקש להגדיר את הרבי הקודם בכמה שורות • הרב קרינסקי מתוועד וחושף


במסגרת ביקורו בארה"ק של הרב חיים יהודה קרינסקי מזכירו של הרבי, ערך הרב קרינסקי ביקור בישיבת חב"ד ליובאוויטש 'חזון אליהו' בתל אביב שם התוועד עם התלמידים כהכנה ליום הבהיר יו"ד שבט.

במהלך ההתוועדות סיפר הרב קרינסקי מס' סיפורים להם היה עד באופן אישי, חלקם ב'פרסום ראשון'. לתועלת הכלל העלה אחד התמימים את הסיפורים על הכתב:

היום בערב בו אנו מתוועדים ליל כ"ח טבת, הינו יום הולדתה של הרבנית חנה ע"ה אמו של הרבי. זכיתי לכך שהיה לי קירוב מיוחד ממנה: הרבי פעם אמר לה שבאם תצטרך משהו, היא יכולה לפנות לג' אנשים, ביניהם הייתי גם אני, כך שמידי פעם היא הייתה מתקשרת אלי בנוגע לעניינים שונים להם הייתה זקוקה.

היחס שבנה כ"ק הרבי התייחס אליה הי' למופת. יש לציין, שמידי יום הוא נהג לבקר בדירתה, לפעמים לכמה דקות ולפעמים לזמן ארוך יותר. בימים בהם נסע הרבי לאהל הק', בדרך חזרה מ-770 לביתו, לאחר תפלת ערבית, היינו נוסעים  דרך רח' אולבני ומשם פונים לרח' פרזידנט, והרבי היה אומר לי, "מ'דארף אפשטעלן ביי דער מוטער, שטעל זיך א מינוט". גם בשבת ויו"ט הלך הרבי לבקרה (ולפעמים ביו"ט הייתה אוכלת בדירתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ).

פעם, לא הרגישה הרבנית חנה בטוב. וכאשר בא אלי' בנה הרבי, לא שאל בשלומה ועל מצב בריאותה, לאחר לכתו אמרה הרבנית לאחד ממקורביה, שהופתעה מכך, הרבי הרי ידע שלא הרגישה בטוב ובכל זאת לא שאל דבר אודות בריאותה. כשהגיעו הדברים לאוזני הרבי, הוא אמר, שלא רצה שיהי' אפי' קס"ד, ולקבוע, שהיא לא הרגישה בטוב מלכתחילה..!

לפעמים הרבי פנה אלי במילים, "אויב ס'דיר ניט שווער" כדי שאסיע אותה ברכבי כשהייתה צריכה, בזמנים אלו בהם הסעתי אותה נושאי הדיבורים שלה היו תמיד בעניינים נעלים, הרבנית הייתה אישה משכילה ופיקחית. לא הייתי מדבר אלא כשהיא שאלה אותי.

וכפשוט, הברכה הכי גדולה שלה שזכתה לבן כה גדול, היא בהחלט ידעה את זה והייתה מאד מכבדת ומתגאה בזה, אבל  מתוך ענווה ובמלכות.

***

הרב גערליצקי ואני ביקרנו היום בהתוועדות יום הולדת של יהודי מבוגר לאיוש"ט, שגר בעיר אחרת. הבאנו איתנו עוגת יום הולדת. אמרתי לו, שבהבאת העוגה  אני מקיים "מנהג חב"ד", ואספר סיפור ש"בדידי הוה עובדא":

יום הולדתי, הינו אותו יום של חתונת הרבי, ט"ו בכסלו. (אכן החתונה הייתה בי"ד כסלו, אבל החופה כבר הייתה אחר צאת הכוכבים) לפני עשרים שנה לערך, כשהבאתי את כ"ק הרבי חזרה מהאהל (לשם נהג ללכת כל ט"ו בחודש), הרבי יצא מהרכב לכיוון ביתו (מדלת הכניסה האחורית מהמבוי, דרך המטבח). ולאחר שצעד קצת, פנה הרבי אלי, באמרו: "היינט איז דאך דיין יום הולדת. הכינו עבורך עוגת יום הולדת?" עשיתי עם כתפיי סימן שאלה, כאומר "איני יודע", כי באמת לא ידעתי באם הכינו עבורי בבית עוגה ובאמת גם לא ייחסתי לזה חשיבות.  אז הרבי אמר: "צריך שיהיה לכם עוגת יום הולדת." כשהגעתי לביתי אכן ראיתי שהכינו עוגה. למחרת, כשהרבי פגש אותי, שאלני בחיוך באם אכן הייתה לי עוגת יום הולדת..

***

הרבי סיפר באחת ההתוועדויות של שבת מבה"ח, כמה חודשים אחרי יו"ד שבט תש"י, (לא ידוע לי באם נדפס מכבר), שעיתונאי צעיר שאל אותו השבוע, בחדרו הק', איך הוא היה מתאר את חותנו אדמו"ר מוהריי"צ בשורות אחדות. הרבי ענה לו, שאדמו"ר מוהריי"צ הי' יכול להיות עסוק בדברים הכי נעלים ברוחניות, ובאותו זמן, לא לשכוח להיות לעזר עבור מי שצריך דבר בגשמיות, יהיה מי שיהיה. עניין של נמנע הנמנעות.

ערב י"א ניסן תשנ"ב –  שנת הצדי"ק להולדת הרבי, היה עיתונאי שערך כתבה גדולה על הרבי מטעם ה"ניו יורק טיימס" (יהודי שהכרתי אותו מקודם, עוד בעת עבודתו עבור ה"וושינגטון פוסט"), בתחילת חודש אדר ראשון, בא אלי העיתונאי כדי לשוחח על הרבי ועל חב"ד, במהלך השיחה ביקש ממני העיתונאי באם אוכל להראות לו את מקום מגוריו של הרבי.

באותם זמנים, הרבי היה כבר באופן קבוע בחדרו הק' ב-770 בכל שעות היממה (מאז סוף שנת האבילות בשנת תשמ"ט לא גר הרבי בביתו בפרזידנט,) במענה לשאלתו אמרתי, "שהרבי דר בחדר משרדו, כאן בבנין." הוא שאל אותי "האם בכל זאת הוא יוכל להיכנס לחדרו של הרבי?".

כמובן שעניתי לו שאיני יכול להכניס אף אחד לחדרו של הרבי וצריך לבקש מהרבי רשות לזה. שאלתי את פני כ"ק הרבי, והשיב לחיוב ואמר לי שביום זה וזה, בשעה זו וזו, לא אהיה במשרד ואז שאקח את המפתח של החדר ואראה לו.

כך אכן עשיתי, וכשהראיתי לו את החדר, הסתכל סביבו וראה בסך הכל שולחן, כסא, מיטה, מנורה וספרים. העיתונאי המופתע שאל אותי, "זה הכל? זהו?" עניתי לחיוב. העיתונאי יצא מחדרו הק' מלא התרשמות מה"ארמון המפואר"...

***

כשבועיים לפני כ"ז אד"ר תשנ"ב, במהלך חלוקת הדולרים ביום ראשון, בשעה 7:00 אחה"צ לערך לקראת סיום חלוקת הדולרים, עבר עיתונאי ממדינה אחרת ליד הרבי, שאל העיתונאי את הרבי, "רוצים לשמוע מכם, רבי, מה חשיבותו של המספר תשעים, לקראת יום ההולדת שלכם?" הרבי הסתכל עליו,  וענה ברורות: "תשעים הוא בגימטריה "צדי"ק". צדי"ק ענינו צדיקות. צריכים לחיות כצדיק. מה שעשו אתמול, לא מספיק בשביל מה שעושים היום. ומה שעושים היום, עלינו לדעת שמחר צריך להיות יותר טוב מהיום."

זה מה שהרבי רוצה ודורש מכולנו, שנוכל בכוחות עצמנו להתרומם, ולעלות טפח יותר לעולם יותר גבוה.

בסיום דבריו עורר ועודד הרב קרינסקי את הבחורים בלימוד והתנהגות חסידית, באומרו "אתם הרי לומדים בישיבה של הרבי, ולומדים נגלה וחסידות אשר מאירה לכם את הדרך הנכונה בחיי היום יום עליכם מוטלת החובה להיות נרות להאיר כדי שנזכה לקיום היעוד ונגלה כבוד ה' בביאת משיח צדקנו".

כ"ח בטבת תשס"ז
הגב לכתבה

תגובות
6
1. לכאורה
הסיפור עם החדר לפני י"א ניסן כנראה הי' בתנש"א ולא בתשנ"ב...
כ"ט בטבת תשס"ז
2. לא טעות
כנראה הכוונה לקראת יא ניסן, היינו כמה שבועות קודם.
עכ"פ כמדומה שהכתבה התפרסמה לאחר כז אדר.
כ"ט בטבת תשס"ז
3. הבנת הנקרא
הוא הרי אומר שזה הי' בתחילת אדר א' אז מה הבעי' ?
כ"ט בטבת תשס"ז
4. חיים
אני זוכר שדיברו על זה בשעתו
העתונאי ובפרט הצלם הסתובבו ב770 זמן רב
והנני זוכר ביוד שבט נב שהוא צילם ללא הרף התפילות של הרבי
ואמרו שזה בשביל כתבה לצדיק שנה
כמדומני שאמרו אז שהרבי התבטא לשאלה אם הוא יכול לראות החדר
"מה יש לראות " או כדומה
כ"ט בטבת תשס"ז
5. סיפור האחרון
הסיפור האחרון - תשעים בגימריא צדי"ק - כתוב גם בסוף פרק ב' בס' הדרך לחיים של משמעות
כ"ט בטבת תשס"ז
6. ליתר דיוק
העיתונאי רצה להכין הכתבה בשביל י"א ניסן תשנ"ב - יום הולדתו התשעים של הרבי, ובשביל זה ערך ביקורים וראיונות במשך החודשיים שלפני זה.
הכתבה היתה בה New York Times Magazine עם תמונה של הרבי על דף השער.
כ"ט בטבת תשס"ז