ב"ה מוצאי ש"ק, י"ח מנחם-אב תשפ" | 08.08.20
הרב חיטריק
הרב חיטריק צילום: י' בלינקו
לא לחסום את הדרך לשכל...

אני זוכר שכאשר למדנו חסידות אצל ר' יואל, היה הוא נוהג לומר 'תחשבו את המושגים של חסידות באנגלית' • הרב יוסף יצחק חיטריק במאמר מיוחד


ידוע הסיפור שכאשר חזר אדמו"ר הזקן, לאחר שהיה ארוכה במעזריטש שאל אותו חותנו: מה למדת במעזריטש? מה התחדש לך בעבודת ה'? השיב לו אדמור הזקן: "במזריטש למדתי שיש הקב"ה". גיחך מחותנו של אדמוה"ז וציווה לקרוא למשרתת, ושאלה אודות הקב"ה. המשרתת הפשוטה השיבה לו: "וודאי שאני יודעת שיש הקב"ה". השיב אדמו"ר הזקן לחותנו: "היא אומרת. אני יודע". "ה'בכן' שקבלתי במעזריטש זה לדעת שיש הקב"ה ולא רק לומר".

הסיפור אמור להיות עבורנו יותר מסיפור מעניין גרידא. הסיפור אמור לדבר אלינו. אנו, כחסידים ותמימים שלמדנו וחיינו חסידות, התרגלנו למושגים של החסידות.  למשל – כאשר מישהו מאיתנו ילמד מאמר חסידות ויובא במאמר חילוק בין ממכ"ע לסוכ"ע, אנו לא נעצור ונתעמק בעניין של ממכ"ע או סוכ"ע. לא נחשוב ונתעמק במשמעות העמוקה של המושג, אלא נעביר במחשבה את 'המונח' ממכ"ע ונמשיך הלאה.

אני זוכר שכאשר למדנו חסידות אצל ר' יואל שיחי', היה הוא נוהג לומר לנו 'תחשבו את המושגים של חסידות באנגלית'. כלומר - תפנימו את המושגים שהם לא יישארו מונחים ערטילאים עבורכם. 'תפסיקו לרמות את עצמכם', הוא היה חוזר ואומר לנו, 'החסידות אמורה לחדור בכם שתחיו את החסידות בפנימיות, בשפה שלכם, בחיים שלכם'.

בהתוועדויות עם ר' יואל הוא היה מסביר לנו, 'כאשר אנו לומדים חסידות כ'מונחים ומושגים' -  אתם חוסמים את הדרך לשכל לפעול. מסתתרים מאחורי המונח, וכבר לא חייבים להבין אותו'.

דומני כי כל אלו שזכו וזוכים להשתתף בשיעוריו של ר' יואל מתרגלים לא להסתתר מאחורי מושגים. בזהירות רבה אומר – כי מי שלא למד אצל ר' יואל (או אצל אלו שלמדו אצלו) חסר לו היכולת להפשיט את המושגים לרמה הבנתית, מאחר ומושגים שהוא לומד הופכים להיות מדוקלמים, בבחינת 'השם ידע את דרכו, והוא ידע את מקומו'. הוא מכיר את מקומו, את המינוח. השם יודע את דרכו.

ר' יואל דאג תמיד להסביר את המונחים המובאים בחסידות באותיות אחרות – שלא בסגנון של המאמר עצמו.

בעניין זה ראיתי כי האריך ידידי הרב מנחם ברוד בעיתון כפ"ח, בשבוע שחלף.

זכורני, כי היה סדר של חזרת מאמרים בין מנחה למעריב בעת רעוא דרעווין (בבניין 676 איסטערן פארקווי – הפנימיה לשעבר של תלמידי 770). כל שבת חזר תמים אחר מאמר דא"ח. ר' יואל הדריך אותנו, כיצד לחזור מאמרים. הוא דרש כי כל אחד יחזור מאמר בסגנון שלנו. הוא עצמו היה גם חוזר מאמר (בנוסף לתמים) והיה מתבל את המאמר במילים שלו ומסביר את המונחים.

"אין ענין", היה ר' יואל תמיד אומר, "לחזור מאמר אות באות והחוזר (והקהל) לא מבין כלום. אמנם אמת הדבר שחשוב מאוד להיות צמוד עד כמה שאפשר ל'לשון הרב', אבל עי"ז אנו מתחבאים מאחורי המושגים. צריך להפשיט את המושגים. לפני שחוזרים מאמר צריך ללמוד אותו בעיון, ולהבין ולהפנים בדיוק את המושגים, את הזרימה והמהלך של המאמר, ואזי חוזרים את המאמר". 

זה מה שלומדים במעזריטש: לדעת ולא לומר.

כ"ג בכסלו תשס"ז
הגב לכתבה

תגובות
9
1. לאידך גיסא
לכאורה המאמר שלפני החופה "לכה דודי" הוא עניין סגולי (להזמין את הרביים).
והראיה, שאם החתן איננו בר הכי לא יודע לחזור בע"פ - הוא קורא מתוך הספר, ולכאורה בזה לא כ"כ שייך שיחזור בהבנה.
ולכאורה ה"ה למאמר של בר מצוה איתא במדרש תילים.

אשמח לשמוע את תגובת הקוראים.

כ"ג בכסלו תשס"ז
2. אכן, הזהירות ראויה ומתבקשת…
כבר הורונו חכמינו ז"ל: "חכמים היזהרו בדבריכם" – הזהירות מה לומר, בפני מי לומר, איך לומר ובעיקר מה לא לומר.

קביעה כמו: "מי שלא למד אצל ר' יואל (או אצל אלו שלמדו אצלו) חסר לו היכולת להפשיט את המושגים לרמה הבנתית, מאחר ומושגים שהוא לומד הופכים להיות מדוקלמים, בבחינת 'השם ידע את דרכו, והוא ידע את מקומו'. הוא מכיר את מקומו, את המינוח. השם יודע את דרכו", גם אחרי שהיא נאמרת ב"זהירות רבה", חורגת מה'זהירות' שנדרשת בהצהרת הצהרות מעין אלו ועל אחת כמה וכמה כשהיא נאמרת על ידי 'חכמים'.

ר' יואל שי' (כשהוספת ה"ר'" היא בציווי של מעלה, כידוע), עם כל הייחודיות שבו עדיין איננו יחיד. הוא ללא ספק 'מיוחד' וכו' וכו' אך אינו 'יחיד בדורו'. גם בדורנו אנו, היו לפניו, היו איתו, היו בלעדיו – כולם יחד, כל אחד בדרכו, שיטתו וסגנונו מהווים יחד (דווקא יחד) את הפסיפס הנפלא הזה של "דולים מתורת רבם ומשקים לאחרים"

הניסיון להרבות בהפלאת מעלתו של ר' יואל שי' עד כדי הגזמה, עלולה להתקבל (בצדק מסוים) שלא כהלכה ולהוות "יניקה לחיצונים", אז בשביל מה זה טוב...?!


כ"ג בכסלו תשס"ז
3. תגובה ל2
את הפסיפס הנפלא הזה של "דולים מתורת רבם ומשקים לאחרים" אתה מגיב מס' 2המצאת...
הרבי כתב זאת על ר' יואל ובלשון יחיד.
בכל אופן, אם היית תלמיד בתו"ת והיית זוכה להיות בהתוועדות של הרבי ואח"כ בחזרה וכו וכו' היה לך טיפת דרך ארץ לאדם שהיה חויזר יותר מ40 שנה. שלא לדבר על ההפרשים ברמת החב"ד...

כ"ג בכסלו תשס"ז
4. למגיב 2
רואים שאתה ספוג ברוח ירושלמית.
כ"ג בכסלו תשס"ז
5. התקופה הטובה בחיי
בשנים שהייתי ב770.
השיעורים וההתוועדויות של ר' יואל היו הסיבה
כ"ג בכסלו תשס"ז
6. מסכים עם 2 בכל לב

ולא, אינני מוצא בדבריו שום זלזול בכבודו של החוזר הראשי הגה"ח רבי יואל כהן שליט"א.

כדי שכו-לם יוכלו להתחבר לסגנון שלך, עליך להיות נשמה כללית... ר' יואל הוא בעל סגנון מיוחד, אך מסוים מאוד, שלא כולם יכולים להתחבר אליו. יש כאלו שזקוקים למשלים פשוטים יותר, מחיי היום-יום; יש שאוהבים יותר הסברה בסגנון פיוטי ורגשי, ויש גם כאלה שזקוקים לסגנון אקדמי ופילוסופי, עם מילים לועזיות, וכו' וכו'. וביודעי ומכירי קאמינא.

אני מצטרף לטענה שהיה מקום להיזהר יותר ולא להעלות על הכתב דברים כאלו.
כ"ד בכסלו תשס"ז
7. כל הכבוד
כל הכבוד למאמר הנפלא שסוף סוף אומר את הדברים ישר ולעניין.

היום זו עובדה - כל גדולי המשפיעים למדו אצל ר' יואל שיחי'.

המאמר היה צריך להיכתב בדיוק כשם שהוא נכתב. אין שום סתירה שלכל אחד יש את הסגנון שלו בלימוד. ואדרבה - אצל ר' יואל שיחי' למדנו שלימוד הוא לימוד אמיתי, להבין היטב, להתעמק, למצוא מילים שלך לעניין. דווקא ר' יואל מלמד שכל אחד צריך לעבוד עם הראש שלו. החידוש שר' יואל מפנים אצל התלמידים זה שלימוד הוא לימוד אמיתי, ולא חזרה על מה שכתוב. את זה יכול להבין רק מי שבאמת למד אצל ר' יואל ולא רק ישב בשיעור כמו גולם.

ר' יואל פיענח את התורה של הרבי, והביא אותה לכלל השגה של פשוטים כמונו. הוא ידע ללבן כל שיחה של הרבי ולכתוב את העניין כשיחה בלקוטי שיחות. אחריו באו כל האחרים. גם במאמרים רואים את העוצמה ואת העומק של המאמר כשלומדים את המאמרים שר' יואל ערך והרבי הגיה. מי שיודע ללמוד לא זקוק להסברים.
כ"ו בכסלו תשס"ז
8. תודה רבה
התחלתי ללמוד חסידות והמאמר עזר לי להבין יותר יש לי חברים ששמעו את ר יואל ומאוד נהנו מההסברים שלו ופתאום ראו שלימוד חסידות חבד אינו בשמיים
ד' בטבת תשס"ז
9. לגופו של עניין
בכללות העניין נכון אך חלקית, דהנה ראה באג"ק ד'ע"ז (חי"ב כ"ט טבת תשט"ז) הסבר למה לא רצוי לדלג קטעים באמירת דא"ח אף שלעיתים "דילוגו עלי אהבה". ותוכן המבואר שם כיון שבחזרת דא"ח קיימים (לכאורה) ב' עניינים 1 ההבנה וההשכלה שבחסידות, ולזה צ"ל מובן ומוסבר בטוב טעם -בטח אצל החוזר-;2 האלוקות שבזה וזה פועל ג"כ -רק בדרך מקיף,ואשר לכן יש עניין לחזור דא"ח גם בפני אנשים שאינם שייכים כ"כ להבנת החסידות.
כ"ו בשבט תשס"ז