ב"ה יום ראשון, ד' ניסן תשפ" | 29.03.20
ג' תמוז - תלוי בהרגש...

"המשפיע שלנו אמר שעבור חסידים, ג' תמוז זו גאולה יותר גדולה מי"ב תמוז". הרב י"י חיטריק במאמר מיוחד לקראת ג' תמוז (עלה במחשבה)

בתקופה שבין השנים תשל"ג – תשל"ה, זכיתי להיות בשליחותו של הרבי באוסטרליה. כך יצא שבג' תמוז תשל"ד שהיתי בשליחות, בין קבוצה של ששה בחורים.

יחד עמי בקבוצה היה הרב אהרן אליעזר צייטלין, כיום משלוחי הרבי לארץ הקודש, עמיתי לשליחות בעיר הקודש צפת. בג' תמוז הוא עבר לפני העמוד, כשליח בישיבה, והתפלל שחרית. כשהגיעו ל'תחנון' הוא לא אמר 'תחנון' ומיד עבר ל'קדיש'.

כמובן שהבעתי את תמיהתי באוזניו, מדוע בחר שלא לומר 'קדיש', הרי באף מקום, בספר המנהגים וכו', לא נאמר שאין להגיד תחנון ביום זה. הרב צייטלין השיב לי שכחניך של המשפיע הרב פרץ מוצ'קין ע"ה, הוא אינו אומר 'תחנון'. "המשפיע שלנו אמר שעבור חסידים, ג' תמוז זו גאולה יותר גדולה מי"ב תמוז, שכן בג' תמוז הרבי עצמו נגאל וניצל באופן אישי מהיפך החיים רח"ל, ולכן מצד האהבה הטבעית לרבי, זה יותר נעלה מי"ב תמוז, ואין לומר תחנון", אמר לי.

אני כמובן מחיתי באוזניו וטענתי שעם כל הכבוד להרגשים, יש הלכה, וההלכה עבור חסידים הוא ספר המנהגים. ולכן טענתי, כי מה שקובע לנו הלכה למעשה הוא מה שהרבי כותב  בספר המנהגים או ב'היום יום'. והרי שם לא נאמר שאין לומר 'תחנון' ביום זה, למרות שגם לרבי וודאי היה הרגש בנושא זה.

מכך נבע ויכוח שלם שארך זמן רב, האם צריך ללכת לפי הרגש, או ההנהגה צריכה להיות רק בקבלת עול.

לימים, כך שמעתי, שאלו את הרבי בעניין זה בדיוק, האם יש לומר 'תחנון' בג' תמוז. הרבי השיב שהדבר "תלוי בהרגש".

עד כאן הסיפור הקצר שרציתי לשתף אותו עם גולשי 'שטורעם'. חושבני, שימים ספורים לפני ג' תמוז צריך לחדד את ההרגש החסידי שהרבי דיבר עליו.

י שבט – יום ההכתרה, הוא יום של התקשרות לרבי כנשיא דורנו. רמה זו של התקשרות נכונה לכל יהודי עלי אדמות. כל יהודי יכול להכתיר על עצמו את הרבי.

ג' תמוז הוא יום של התקשרות לרבי ברמה האישית, מתוך תנועת של קירוב ואהבה. למימד כזה של התקשרות חייבים הרגש פנימי לרבי. זאת כבר רמה אחרת ושונה בהתקשרות. זאת התקשרות כבן לאביו מתוך אהבה והרגש. 

אם יש הרגש חסידי, אזי ג' תמוז הוא יום של התחברות והתקרבות לרבי. למי שיש הרגש של קרבה, וודאי ינצל יום זה כדבעי למהווי, עם הכנות ראויה כבר מימים אלה, עם נסיעה לרבי למי שיש באפשרותו, עם התחזקות בהוראותיו – כברא דאשתדל בתר אבוי ואימיה דרחים לון יתיר מגרמיה...  (כבן שמסור לאביו ואמו, שאוהב אתם יותר משאוהב את עצמו – תניא סוף פרק י').

כי 'ג תמוז' תלוי בהרגש...

ט"ז בסיון תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
5
1. מה אמר אדמו"ר?
התבטאותו הנ"ל של אדמו"ר היתה לגבי ח"י אלול ולא לגבי ג' תמוז.
י"ז בסיון תשס"ו
2. לעניות דעתי
הרגש הוא דבר אישי-פנימי ואינו ענין לעוברים לפני התיבה.
בפשטות העוברים לפני התיבה צריכים לנהוג כפי שנכתב מפורשות (בשולחן ערוך, ספר המנהגים וכיו"ב). הרגשות זה מסוג הדברים שהשתיקה יפה להם, וד"ל.
י"ז בסיון תשס"ו
3. כתבה חזקה
אבל קצרה מדי
י"ז בסיון תשס"ו
4. שיחה מפורשת
שיחת פרשת קורח ג' תמוז תשח"י נדפסה בלקו"ש ח"ד ע'1314
י"ז בסיון תשס"ו
5. תלוי בהרגש
ל#1: הרבי כתב את זה בנוגע לג' תמוז וח"י אלול.
בהמשך ל#4: הרבי דיבר במעלת ג' תמוז על י"ב תמוז כמה וכמה פעמים - ולא הבנתי החידוש מה ששמע מהר"ח ר' פרץ ז"ל.
לכללות הכתבה - אינני מבין מה הרב חיטריק רוצה? אולי אפשר לדבר (או לכתוב) יותר ברור (קלאר) מה שהוא רוצה.
תודה.
בברכת: התגלות הרבי למטה מעשרה טפחים והוא יגאלנו תיכף ומיד ממש.
י"ז בסיון תשס"ו