באותם לילות שאני מתקשה להרדם, או מתעורר באמצע הלילה, (כן זה קורה לצערי לעיתים קרובות למרות גילי הצעיר, עוד שבועיים 29. עד 120), אני לא פוגש את כל אותם "נותני העצות" שעצותיהם או דעתם נשמעת מפעם לפעם כשמתחשק. כמו "תשקיע במקומיים", "תשקיע בדוברי הרוסית", "תשקיע בבעלי עסקים שמגיעים. מהם יצא לך"... "אל תשקיע בהם".... (המטיילים הישראלים), "הם חושבים שאתה בית תמחוי, הם מנצלים". ועוד כהנה וכהנה עצות.
העניין פשוט, אני אברך צעיר שרוצה לעשות דבר אחד בלבד, נחת רוח לרבי. וברוב המקרים מקבל החלטות בשליחות ובעיקר מרגשי הלב, כמובן לאחר התיעצויות, למרות שלפעמים היה כדאי שהייתי הולך ע"פ המחשבה ולא הרגש.
כך בהחלטה רגשית מהלב החלטתי שלמרות הכול אני משקיע ברצון של הרבי, אפתח "בית" למטיילים הצעירים המבקרים מידי קייץ בכפר הנפש "איה נאפה". מדובר בעשרות אלפים בעיקר בצעירים לפני גיוס שבאים בעיקר "להתפרק"...
מנסיוני הקודם (בקניון) למדתי ש"לוקיישן" (מיקום) הינו הבסיס להצלחה בעסק, כך גם כאן למען ההצלחה בחרתי במיקום הטוב ביותר... הלב של מועדוני הבילוי באיה נאפה, שם שכרתי בהון עתק 200 מ"ר ששימשו למסעדה בעבר.
לפני הפתיחה התייעצתי עם רבים ומנוסים היו לכאן והיו לכאן. החלטתי שהולכים ע"ז, לא לפני שהסברתי לזוגתי תיחי' (שרצתה להבין איך אני לוקח אחריות ושולח בחורים למקום כמו "איה נאפה") שהרבי לוקח את האחריות .
שלחתי דו"ח לציון הק' (ניסיתי כמה פעמים באגרות לא הצליח לי, אולי אני עדיין לא בדרגה) ויצאנו לדרך. מימי לא חשבתי שעניין כזה אמור להחזיק אותי ער ובדאגה, שעות ארוכות לתוך הלילה.
וכן הרבי לקח אחריות, ובגדול. הגיעו הבחורים ונדהמתי.... בחורים מיוחדים, שכמותם שלוחים יכולים רק להתפלל שיזכו לכאלה, חסידיים, אחראים, ובעיקר מקושרים. וכמנהג "איה נאפה" הם הפכו את היום ללילה ועבדו והתעסקו בקירוב 24 שעות סביב השעון. כאשר מאות עומדים מידי ליל שישי בקידוש, תפילין, ואפילו שיעורי עומק בתניא, תמיכה נפשית ועוד.
בוקר אחד הגעתי בסביבות השעה 11:00 בבוקר, 2 התמימים של משמרת הלילה היו רכונים עייפים על השולחן ובפינה עומד צעיר כבן 18, קוקו ארוך וקעקועים על גופו החצי לבוש (תמיד כדאי להתמקד בחיובי), עטוף בטלית ותפילין, הוא הניח לבד על דעת עצמו, כשאני כותב עכשיו ונזכר עוברת בי צמרמורת, נפש תועה "באה להתפרק" באיה נאפה, ולאחר לילה של בילוי מוצא את עצמו אותו יהודי עטוף בתפילין. ככה הם נכנסו להם לנפש.
על ההצלחות של פרוייקט הקיץ אני יכול לכתוב מגילה. אבל העניין ברור.
הם הדהימו אותי, הם הפכו את "איה נאפה". קרוב ל-9,000 מטיילים פגשו לראשונה (דרך הפיתוי של הפיתה והחומוס) את היהדות את חב"ד את הרבי...
לקראת סיום הפרוייקט אמרו לי הבחורים "החברה רוצים מפגש" תארגנו, "אני אתכם", אמרתי. הרעיון התגבש. חברים נרתמו. כך פגשתי אותם במוצ"ש האחרון, בתל אביב, באולם מיוחד שנסגר רק לצורך האירוע. כ-500 צעירים חובשי כיפות לבנות ועליהם מודפס Chabad Lubavitch of Cyprus מלאים הערכה והוקרה לתמימים, לחב"ד, לרבי.
האמת שבתחילת הערב הייתי ברגשות מעורבים, התפללתי כמו תמיד "שלא תצא תקלה ח"ו תחת ידי" אבל כשעליתי על הבמה וחשבתי מה לומר להם זה הסתדר... "סעדיה, מנדל, מנדי, שלומי, יוסי, אוהבים אתכם. אני אוהב אתכם, הרבי מליובאוויטש אוהב אתכם". שאגתי ברמקול...
הם פרצו בשירה אדירה "הרבי שליט"א אין כמוך בעולם" (במנגינה הידועה), הם צרחו אחריי מילה במילה "שמע ישראל", אז הבנתי. כל היועצים צודקים, אבל גם אני צדקתי. הנשמות של האלפים הזדעזעו והתחברו לקדושה. הקיץ הזה בזכות הפזיזות שלי, בזכות העבודה המופלאה של התמימים. בזכות הרבי.
ביציאה נתתי לכולם ספר תהילים עם תמונה של הרבי בפורמט כיס לשמירה בשרות הצבאי. ומאחור הדפסתי "חב"ד קפריסין הלב שלנו תמיד אתכם" הם עוד יספרו על המסיבה הזאת לנכדים...
היועצים חזרו שוב. למה? למה בתל אביב? למה עם בירה? ולמה ולמה ולמה. למה? ככה! כי דרכו של הרבי היא שכל אחד הוא בן אהוב. כל אחד הוא נשמה.
"ישראל נמשלו לכוכבים המתנוצצים בשמי רקיע, אשר לאורם לא יתעה גם ההולך במחשכי הלילה".
"כל אחד מישראל בין איש ובין אשה, יש בו די כוח מוסרי ורוחני, להשפיע להעמיד גם את מכיריו ומיודעיו בקרן אורה".
את זה אני לא המצאתי... זה דווקא ב"היום יום" של היום. תראו בעצמכם.
עלה והצלח ותזכה לגרום רק נחת!
א) מאיפה החלטת שהרבי לוקח את האחריות על התמימים שנסעו לאיה נאפה?! מתי הרבי אמר זאת?
ב) אתה לא צריך שום "דרגה" כדי לקבל תשובות באגרות. אולי כדי לקבל תשובה מהרבי צריך דרגה, אבל לקבל תשובה מהאגרות לא צריך דרגה, צריך דמיון מפותח וחוש לקשר דברים שאינם קשורים (ולפעמים גם סותרים).
אולי צריך סוף סוף שמישהו כאן יכתוב מאמר על כל הסיפור הזה של "אגרות".
מתי הרבי אמר לפתוח ספר שלו או של מישהו אחר?
תמיד עונים שזהו מושג שכבר הי' קיים בעבר, ונקרא "גורל הגר"א". אבל, לידיעתכם, הרבי בעצמו שולל א"ז בתכלית בשיחה מוגהת משנת תשמ"ט!
שאלתי פעם מישהו ששאל את ה"אגרות" איזה שאלה - "מאיפה המקור שלך?". הוא ענה לי שאין לו מקור, אבל הוא צריך תשובה...
זוהי בדיוק הנקודה - לא מחפשים את הרבי, מחפשים תשובה!
במילים אחרות: הרבי לא מספיק.
פעם, לכתוב לרבי הי' משום "התקשרות". פשוט להתקשר לרבי. היום לא מחפשים התקשרות, מחפשים מישהו שישמש אותנו בשאלות שאין לנו פתרון.
האם זהו תפקידו של רבי?! לענות לשאלות?!
ואם הרבי לא רוצה לענות? - גם לפני ג' תמוז, היו אלפי מקרים שהרבי לא ענה על שאלות. והיו עוד עשרות אלפי מקרים שהרבי לא רצה לענות, ולכן ענה תשובה שמשתמעת לשני פנים. וכיו"ב מני רבות.
אשמח אם מישהו הי' כותב ע"ז כאן מאמר.
ג) אנני יודע אם אתה מודע לכך, אבל הרבי שלל בתכלית הרבה דרכים שהיו מובילות לכאורה להדלקתן של נשמות יהודיות.
גם קרליבך הי' שליח. גם שכטר. גם רבקין. וכיו"ב. הרבי הוא זה שזרק אותם.
כן, אותו רבי שכתב את מה שצטטת מ"היום יום".
אכן, חב"ד מקרבת יהודים. אכן, ליובאוויטש פירושו עיר האהבה. אכן, יסודות החסידות הם אהבת ישראל לכל יהודי ויהודי.
אבל ישנו "אבל". וא-ב-ל גדול מאד!
יש לנו דרך! הדרך שסלל לנו רבינו בשליחות.
אנני מתייחס למקרים הספציפיים שלך, כי אנני בקי במה שהי' וכו' וכו'. יתכן שאתה צודק. אך זכור, שיתכן שלא!
לא הכל זה הלב שלך, ולא כל מה שהלב שלך מרגיש הוא רצון הרבי.
עם כל האהבה - ישנו גבול ברור: ומקרבן לתורה!
בהצלחה.
נ.ב.
אשמח אם תתייחס לדבריי הנ"ל.
As the Freirdiker Rebbe says in Hayom Yom: “Tova Peula Achas Me’eleph Anachos”; “better one positive action than a thousand sighs”.
These 500 souls showed up on a Motzei Shabbos to hang out with “Chabadnikim” who fed them all summer with more than just “pita and chumus”. Clearly, there is something very true and deep going on to encourage them to spend a Saturday night with a bunch of bearded and black hat Chabad guys. This is to be celebrated.
To Zeevi and the precious Chabadnikim who “hung out” in Ayia Napa to feed hungry souls with chumus and spirituality: Start planning the next event for when these beautiful brothers and sisters come back from the army safe and sound (in body and soul).
Zeevi: The Rebbe IS with you. Chazak V’amatz!
או במייל rabbi@chabadcyprus.com
אבל אני ישתף אותך במשהו אישי-לפני כל דבר שאני עושה(בתור שליח ובתור בנאדם) אני שואל את עצמי מה הרבי יחשוב על כך. ותחשוב רגע לעצמך אתה היית מזמין את הרבי לאותה מסיבה עליזה ושמחה בתל אביב??? הרבי היה מרגיש שם נעים???
אין ספק שאתה יודע את התשובה וכולם יודעים וכהוספה על דברי המגיב הקודם כמובן בשם הרבי (בהתייחס לדרכו של ר' שלמה קרליבך) אנחנו צריכים לקרב יהודים לתורה ולא את התורה ליהודים
תחשוב על זה...
לפעמים גם אנשים אחרים צודקים.
בזמן האחרון יש הלוקחים את נושא השליחות לכיוונים אחרים מאלו שהרוגלנו אליהם ע"י השלוחים הנחשוניים.
בכל מקרה, הרב רסקין - עלה והצלח.
גם את זה הרבי הבהיר - ובצורה ברורה, מבלי להזדקק לרמזים ב'אגרות' וכיו"ב:
עשה לך רב. כמה זעק הרבי על כך, כמה התחנן, כמה ביקש - שכל אחד יעשה לעצמו 'רב', שהוא יקבע לו בכל השאלות הגורליות הנידונות כאן, וגם בשאלות פחות מהותיות.
אם כן, הפתרון הוא פשוט מאוד - בכל ענינים אלו להתייעץ עם ה'רב', המשפיע, ומה שהוא אומר - זו בעצם תשובתו של הרבי למקרה ספציפי זה (למותר להדגיש, ש'רב' של אחד לא מחייב את השני... וק"ל).
וכמו שאת בעצמך אתה אמרת רק אתה יכול, ויש את האנשים המיוחדים שרק הם יכולןים לרדת כ"כ נמוך ואח"כ לחזור לדרגה הגבוה שהם באו ממנה ,ואחד מהם זה אתה,
זאבי דע לך שיש קהל רב מאחוריך רק תן להם זמן לעקל ולהבין, שיש הצלחה גם מהסוג שלחה שהיא אחת ההצלחות החזקות יותר!
חזק ואמץ!
גולש מעריץ.
תבררו ואז תדברו.
אוהב אותך זאבי.
נ,ב, אני מתאר לעצמי שיקומו מיד ועכשיו כל המציקים למינייהם ויגידו שאנחנו לא עושים דברים בשביל "וואלה שיחקתם אותה".חברים תפתחו כבר את הראש ותפסיקו לשחק אותה ראש קטן.
אם הכל היה כשורה לדעתי לא היית כותב את התגובה הזאת וגם לא את זאת שלפניה...
1) על התגובה שלך מס' 14: זה לא משנה מה ההרגשה שלך, שלי, של המתנגד הגדול או של הרב רסקין. מה שמשנה הוא מהי דעתו של הרבי.
דעתו של הרבי ברורה. וע"ז כתבתי לעיל בתגובה מס' 3.
יש להאריך בזה, אבל הטענות שלך אינם מתייחסים כלל להיבט זה, ובמילא הם טעות מעיקרם.
2) בנוגע לריקודים המעורבים: כאן הענין כבר חמור פי כמה וכמה. אין פה מה לענות. ריקודים מעורבים הוא ענין שאסור ע"פ שולחן ערוך, ובזה אין משחקים. "יקוב הדין את ההר!".
זאבי היקר באדם.
כל הכבוד על הארוע המופק בצורה כל כך מקצועית ויפה עד הפרט האחרון. קידשת שם לובאוויטש ברמה בינלאומית.
תודה לחברים ולמשפחה שתומכים בך כל הדרך.
כל מי שנותן לך הערה או נזיפה "לשם שמים" כמובן...
קח בחשבון שביום שתשב בנחלת הר חב"ד במרכז החנויות ליד הבוכרים ותשים קופה שיתרמו לך כי אין לך מה לאכול... כל אלו לא יתנו לך אפילו שקל...
אני אחד מהבני נוער שהיו שמה במסיבה בתלאביב.
הרב היקר תדע לך שעוררתה בי את הדרך לשוב הביתה....................
ולצלם הנימרץ צילמתה חבל"ז לא
ישבתה לרגע,עשיתה עבודה עשר
זאבי, כל הכבוד!!! וכמובן למארגן הערב מנדי קטן.
1) אולי תסביר מה בהערות לא הי' לשם שמיים?!
2) על סמך מה פסלת אותי מלתת צדקה?! הרואה חשבונות אתה ברוה"ק?!
למר יונתן הנכבד:
ישנם עוד מקומות שבהם צועקים "שמע ישראל" ו"הקב"ה אנחנו אוהבים אותך". אני רואה שאתה לא מתחיל להבין את הטענות שלי ושל האחרים. תעיין במה שכתבתי לעיל ותענה ענינית.
למר חבדני"ק הנכבד:
עם כל הכבוד... למה אתה לא מזדהה עם שמך המלא?!!!!!
[אגב, כשהמערכת מבקשת תגובה היא מבקשת "כינוי" בלבד].
"אהוב את הביקורת כי היא תעמידך בגובה האמיתי!"
And by the way one time on Hakofos in 770 (where busses would come from all areas in NY to see the Rebbe's Hakofos) and in the back of 770 it seamed as if there where some mixed dancing...while the Rebbe’s Hakofos where going on it the front part of the Shul.
At a Chasidishe Farbrengen it was being discussed so a smart Chosid said: "These dances (even if somewhat mixed) are more holly than Kol-Nidrei on Rodney St. in w....”
VehaMayvin Yovin
אך אין צורך להתעצבן מאנשים שמלכלכים כי צריך להיות תמיד בשמחה כמו שרבינו נחמן הקדוש אמר , כל יהודי זה נשמה קדושה במיוחד הצדיקים שנזכה להגיע למקום של הרבי מילווביצ שנזכה להגיע לרמות שלו שהיה בגיל 10 ככה כל צדיק אך רבינו הקדוש אמר מי שיבוא אליי בראש השנה יוציאו משאול תחתיות