ב"ה יום שני, ז' אייר תשפ"א | 19.04.21
למה חיכה נח 120 שנה?

כיצד יתכן שבמקום לקיים את ציוויו של הקב"ה בזריזות ומהירות, התעכב נח בבניית התיבה. רעיון בנגלה לפרשה משיחות הרבי (פניני תורה)
הרב שנ"ז דייטש, שליח במינסק

"עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר" (ו, יד)

עשה לך תבת: הרבה ריוח והצלה לפניו ולמה הטריחו בבנין זה, כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה ק"כ שנה ושואלין אותו מה זאת לך, והוא אומר להם עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם אולי ישובו. (רש"י)

בענין בניית התיבה ע"י נח קיים דבר פלא: כיצד יתכן אשר במקום לקיים את ציוויו של הקב"ה בזריזות ומהירות, התעכב נח בבנייתה במשך מאה ועשרים שנה.

ונראה לבאר זאת, ע"פ דברי הגאון הרוגוטשובי (צפנת פענח עה"ת כאן) שחוקר בגדר הציווי על בניית התיבה, שניתן לבארו בשני אופנים:

א) ניתן לומר שהציווי על בניית התיבה היה ציווי שהוטל על נח – "הגברא" – שהוא יבנה את התיבה.

ב) אך ניתן גם לומר שמצווה זו היתה שהתיבה – "החפצא" תיעשה ולא משנה איך ומי בונה אותה.

ונראה להוסיף ולבאר, ששני אופנים אלו – האם הציווי הוא בבנין או בתוצאה, תלויים בטעם הציווי על בניית התיבה:

אילו מטרת בניית התיבה הייתה רק לשם ההצלה ממי המבול, אם כן מסתבר לומר שעיקר העניין היה שהתיבה תבנה, אך אין ענין כלל בעצם ההתעסקות במלאכת הבניה כשלעצמה, אלא כל עיקרה הוא רק לשם התוצאה – יצירת תיבה בנויה.

אך אם נפרש שההתעסקות בבניית התיבה היתה מכוונת בכדי ש"יראוהו וכו' ושואלין וכו' ואולי ישובו", לפי זה מעשה הבניה בעצמו הוא המצוה, שהרי הוא המביא לידי תשובה.

ובזה יש לפרש את שאלתו של רש"י: "למה הטריחו בבנין זה": כוונתו של רש"י איננה להקשות מדוע בחר הקב"ה דוקא באופן הצלה זה ולא באופן אחר, שכן אין בכך קושי, שהרי אך טבעי הדבר שהצלה ממבול מים תעשה באמצעות תיבה. אלא הקושיא היא: "למה הטריחו" – את נח דוקא, שיעסוק בעצמו בבנין התיבה, והרי לכאורה מטרת בניית התיבה אינה אלא לשם ההצלה מהמבול, ואם כן אין המצוה אלא בתוצאה ולא בפעולת הבנין, ומדוע אם כן על נח בעצמו לעשות זאת.

ועל כך תירץ רש"י: "כדי שיראוהו וכו' ואולי ישובו", והיינו שאמנם קיימת מטרה בעצם פעולת הבנין, שעל ידה יתעוררו בתשובה. ואם כן מובן שהמצוה היא בעצם הבניה ועל כן על נח לעשותה בעצמו, שכן עליו מוטלת חובת גברא לעוררם לתשובה.

ולפי זה אין תמיהה כלל במה שבניית התיבה ארכה לנח מאה ועשרים שנה, שכן אף שקיים את ציווי ה' בזריזות הגדולה ביותר, מובן שבניית התיבה כולה לבדו ארכה לו זמן כה רב.

אמנם עדיין אין הענין מחוור, שהרי ידוע הכלל כי "שלוחו של אדם כמותו", ואם כן אף שהציווי היה על נח בעצמו לבנות את התיבה, מ"מ יכול היה למנות שלוחים שיבנו את התיבה, ואזי נחשב הדבר כאילו עשה זאת בעצמו – "כמותו" ממש. ואמנם, דעת רש"י בפירושו לש"ס (במסכת סוכה נב, ב) היא ששם בנה את התיבה ביחד עם אביו. ומדוע א"כ לדעת רש"י כאן אין לומר כן.

אך נראה כי הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים, האם גוי יכול להיעשות שליח לחברו (באופן הנ"ל ש"שלוחו של אדם כמותו"). אשר רש"י כאן נוקט כדעת הסוברים (מגן אברהם או"ח סתמ"ח סק"ד. והמל"מ רפ"ב מהל' שלוחין) שאין גדר שליחות חל על בני נח, ולכן סובר שנח היה מוכרח לבנות את התיבה בעצמו.

משא"כ רש"י בפירושו על הש"ס סובר כדעת הפוסקים (ש"ך חו"מ סרמ"ג סק"ה, שו"ת משאת בנימין סצ"ז) שבן נח יכול להיות שליח לבן נח כמותו, ולכן שפיר נחשבת השתתפותו של שם בבניית התיבה כבניה ע"י נח בעצמו, כיון שעשה זאת בשליחותו של נח.

מעובד ע"פ לקו"ש חט"ו פרשת נח עמ' 34-41

ל' בתשרי תשס"ז
הגב לכתבה

תגובות
4
1. חסר
חסר הענין ש"עשה לך" משמעו שיעשה לבד.
חסר הענין שהמיקום של הציווי "עשה לך" לפני "ואני הנני מביא את המבול מים" - מוכיח בפשש"מ שמטרת הבניה היא לא רק לשם הצלה ממים.
ועוד
ד' בחשוון תשס"ז
2. chaver
Shneur Kol hakovod
ה' בחשוון תשס"ז
3. עלה והצלח!!!
שניאור, נהננו מאוד
ה' בחשוון תשס"ז
4. סוף סוף
יש רעיונות מעובדים בשפה קולחת ובהירה המציגים את הפן הנגלה בתורתו של הרבי
חזק וברוך, המשך והצלח
ו' בחשוון תשס"ז