ב"ה יום שני, ז' אייר תשפ"א | 19.04.21
"עיני ה' אלוקיך בה"!

מה משמעות הדברים שהשם מביט על הארץ מרשית השנה ועד אחרית שנה, למה לא כתוב פשוט "תמיד"? הרב טוביה בולטון בפרשה החסידית
הרב טוביה בולטון

פרשת השבוע משבחת את ארץ ישראל ומסכמת (יא, יב): "ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה תמיד, עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה".

אחר כך, בהמשך (יא, כא), נאמר בפרשה: "והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום... למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם" (ראה רש"י שם).

במבט ראשון כל זה זה מוזר. ראשית, מה משמעות הדברים שהשם מביט על הארץ מרשית השנה ועד אחרית שנה, למה לא כתוב פשוט "תמיד"?

ולמה כתוב שאם נעשה את מצות ה' הוא יתן את ישראל לאבותינו, למה השם לא נותן את הארץ לנו? ומה הציווי הזה קשור עם תחיית המתים? ומה המתים יעשו עם ארץ ישראל?

כדי להבין את זה, הנה סיפור.

לפני שנים לא רבות, כמעט כל חסידי חב"ד חיו ברוסיה אך השאיפה שלהם היתה לעלות לארץ ישראל, המקום האמיתי לכל יהודי לחיות בו.

למעשה, אפילו הבעל שם טוב, מחולל תנועת החסידות, ומאוחר יותר האדמו"ר הראשון בשושלת חב"ד, רבי שניאור זלמן, השתוקקו לעלות לארץ, בדומה למשה רבינו בפרשת השבוע שעבר, אבל הדבר לא יצא אל הפועל.

ובכל זאת, קיים סיפור מפתיע לפיו פעם אחת, כאשר חסיד נכנס ל'יחידות' אצל האדמו"ר החב"די השלישי (המכונה "צמח צדק") לפני כמאתיים שנה, והתחנן לאישור לנסוע לארץ ישראל, הרבי הגיב: "עשה כאן ארץ ישראל!"

לכאורה, זה לא מובן. הכל יודעים שהעיירה ליובאוויטש איננה בארץ ישראל אלא ברוסיה. ארץ ישראל היא ארץ הקודש שכל פיסת אדמה וכל טיפת אויר בה היא קדושה ואילו רוסיה איננה כזו.

אם כן, איך הרבי יכול לומר לחסיד לעשות ארץ ישראל בחוץ לארץ?

אולי הסיפור הבא יתן לכך הסבר.

הצדיק המפורסם ממרוקו, רבי ישראל אבוחצירא (ה"בבא סאלי") שהתגורר בארץ ישראל והסתלק לפני כעשרים שנה, היה ידוע בגדולתו בכל חלקי התורה והתפרסם בעיקר כבעל-מופת.

סיפורים רבים מתהלכים כיצד הודות לברכותיו נפקחו עיניהם של עיורים, נכים התחילו ללכת ועקרות נפקדו, שלא לדבר על אלפי היהודים שבהשפעתו התקרבו ליהדות תורתית אמיתית.

מדי יום, מאות אנשים במצוקה נעמדו בתור ליד דלתו לעצה וברכה והסיפור שלנו הוא על אחד מהם, הרב שלמה חזן.

ר' שלמה היה גאון בתורה ורב פעלים. כשעלה לישראל ממרוקו, ר' שלמה נתמנה לראש הישיבה של מוסד תורני מוכר בחיפה (ישיבת "עוד יוסף חי") ובמשך שנים גידל ולימד מאות תלמידים שכיום הם עצמם מנהיגים רוחניים בכל רחבי הארץ.

בשלב מסויים הוא החליט שאסור לו להתעלם מהניכור והבורות ששוררים סביבו ביחס ליהדות והחליט כי הגיע הזמן להפסיק להגביל את עצמו ללימוד עם תלמידי ישיבה ולהתחיל לעבוד עם יהודים מכל הסוגים. הוא עזב את המשרה המכובדת שלו והיה לרב היישוב שלומי.

תוך זמן קצר הוא הפך לאהוב ונערץ על כולם והיתה לו השפעה רבה לקירוב כל הקהילה לתורה ואהבת ישראל.

ואז, בשיא הקריירה שלו, התרחש אסון.

לפתע הוא התחיל להרגיש חולשה, כאבי ראש וכאבי בטן בלתי נסבלים. בתחילה הוא חשב שזה בסך הכל ויראלי אבל הכאבים התחילו להתתפשט בכל גופו והוא הצליח לתפקד רק במאמץ רב.

ר' שלמה נבדק על-ידי רופא שהפנה אותו לבית הרפואה ותוצאות הבדיקות היו גרועות מאד: התגלה נגיף קטלני והתברר שנותר לו רק זמן קצר לחיות, ענין של חדשים או אפילו שבועות עד שהכל ייגמר...

הוא ניסה גם רופאים אחרים. אבל כולם אמרו אותו הדבר. כל מה שהיה אפשר לעשות הוא להחליש את הכאבים כדי להפחית מעט את הסבל הכבד.

אבל כמו שכל יהודי מרוקני יודע, כוחם של הצדיקים גדול מזה של הרופאים. ולכן, בכוחותיו האחרונים הוא ביקש מבנו שלום ללוות אותו אל הבבא סאלי שהתגורר בנתיבות, כדי לבקש את ברכתו.

הם עמדו בתור בין הממתינים וכאשר תורם הגיע, הרב חזן סיפר לבאבא סאלי את כל הסיפור תוך דגש על האבחנה של הרופאים, והמתין למענה.

"אני יכול להוסיף שנה אחת לחיים שלך. אם אתה רוצה יותר מזה, עליך לטוס אל הרבי מליובאוויטש בברוקלין. הוא מנהיג הדור, והוא בוודאי יכול להתפלל עליך", אמר הבאבא סאלי.

הרב חזן כבר היה חלש מאוד. בקושי הצליח להגיע לנתיבות ובתחילה הוא התקשה לקבל את הרעיון של נסיעה לאמריקה, אבל דמותו של הבבא סאלי ועצתו נתנו לו ענין חדש בחיים והעניקו לו כוחות.

הוא רכש שני כרטיסי טיסה, עבורו ועבור בנו. עוד לפני היציאה מהארץ קבע תור ל'יחידות' אצל הרבי וכעבור מספר ימים הוא ובנו הגיעו אל הרבי.

על ההמשך מספר בנו של הרב חזן:

"כשנכנסנו לחדרו של הרבי התרגשתי כפי שלא התרגשתי מעולם קודם לכן. הרבי נראה כמלאך אלוקים ועיניו היו כל כך חודרות שפחדתי להביט אליהם. כמעט רעדתי... אך בה בעת הרגשתי, להפתעתי, בבית. הרבי הקשיב היטב לדבריו של אבי, ואאחר כך לקח חבילה קטנה של שטרות של דולר והתחיל להגיש אותם לאבי בזה אחר זה עד שנתן לו שבעה דולרים, וסיים - "ברכה והצלחה!". ואז, כשעמדנו לעזוב את החדר, הרבי ספר שבעה דולרים נוספים לידי ולאחר מכן יצאנו.

זמן קצר לאחר שיצאנו מלפני הרבי כבר יכולתי להבחין בשינוי במצבו אבי. הוא נהיה שמח ומלא חיות. בתחילה חשבתי שזה עניין פסיכולוגי, אבל זה היה יותר מזה.

"כאשר חזרנו לארץ ישראל, אבי היה כמו אדם חדש. הוא היה מלא מרץ והצבע חזר ללחייו. הדבר הראשון שעשינו היה ללכת לבבא סאלי ולספר לו מה קרה ואחרי כמה ימים לחזור לרופאים.

"הרופאים פשוט לא יכלו להאמין למראה עיניהם. הנגיף הקטלני נעלם לחלוטין! אני זוכר שהבטנו על דוח הבדיקות הישן מול הדוח החדש והרופאים עמדו וגירדו את ראשיהם במבוכה. אבל אבי פשוט הלך הביתה, דיווח על כל זה לרבי, והמשיך בעבודתו.

"אבא הכיר בעובדה שהוא חי בניסים וניצל כל רגע. הוא כתב כמה ספרים, בנה מקוה טהרה חדש וגדול לתושבי שלומי ואפילו הוצע לו להיות הרב הראשי של חיפה העיר השלישית בגודלה בישראל, והוא שקל לקבל את ההצעה.

אבל השם חשב אחרת. בדיוק כאשר חלפו שבע שנים מיום ליום (!) מאז שהוא קיבל את שבעת הדולרים מהרבי, לפתע הוא חש חולשה, נאלץ לשכב במיטה וכעבור כמה שעות הלך לעולמו. היה זה הלם מוחלט למשפחתו ולתושבי שלומי אבל לאיש לא היה ספק מהיכן באו לו שבע השנים הללו.

*

זה עונה על השאלות שלנו.

ארץ ישראל היא מיוחדת במינה. היא הארץ היחידה והנצחית. היא לא רק חלק מהבריאה אלא חלק מהבורא עצמו. היא נקודת היסוד שממנה נברא העולם, שממנה נוצר האדם והיא הארץ שבה יבנה בית המקדש השלישי יבנה ובה יקומו המתים לתחיה (ראה רש"י בראשית מז, כט).

אפילו כיום, אנחנו פונים לעבר ישראל בתפילות שלנו. כי ארץ ישראל היא שורש הקדושה והחיים לכל העולם.

ואולם, ככל שהארץ מלאה קדושה, היהודים הם עוד יותר קדושים.

זו הסיבה לכך שמשה רבנו שבר את הלוחות והיה מוכן לסכן את כל התורה ואת כל מה שהיא מכילה, ובכלל זה את ארץ הקודש, רק כדי להציל בני ישראל. וזאת, גם לאחר שעבדו עבודה זרה!

כך יכלו גם הצדיקים בדורנו להבטיח חיים ולהגן מפני המות, כי מות הוא דבר זר ליהדות.

אדם הראשון נברא על מנת לחיות חיי נצח (אילו לא חטא) והיהודים היו ממשיכים לחיות לנצח לאחר ההתגלות בהר סיני אילו לא היו עובדים עבודה זרה. כי הם קשורים לבורא והבורא הוא חיים אמיתיים.

מדי שנה, עם תקיעת השופר בראש השנה, נמכים לעולם חיים חדשים והדבר מתחיל בארץ ישראל (ראה תניא עמ' 239).

לכן התורה אומרת שעיני ה' הם בארץ ישראל "מרשית השנה ועד אחרית שנה" – והכוונה לשפע החיים שמתחיל מחדש בכל ראש השנה.

ולכן האבות יקומו לתחיה בארץ ישראל. כיהודים מושלמים האולטמטיביים הם יתקשרו בקב"ה ויגלו את הקדושה של בני ישראל בארץ ישראל.

אבל זה יקרה רק על ידי המאמץ שלנו להפוך את כל העולם לקדושה עכשיו. כלומר, לעשות "ארץ ישראל" בכל רחבי תבל ולהכין את העולם לביאת המשיח.

כי רק משיח יביא את היהודים לארץ ישראל, כאשר השופר הגדול ישמע על ידי השם בעצמו.

אנחנו צריכים רק לעשות כל אשר ביכולתנו במחשבה, דבור ומעשה להביא את

משיח נאו!

ט"ז במנחם-אב תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
1
1. אין מילים כל הכבוד, תודה
ממש מרגש ומעורר כל שבוע מחדש.
המדור הכי מוצלח של האתר.
הרב בולטון יהודי מלא לחלולחית חסידית......הלוואי ירבו כמותו...
שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה תכף ומייד ממש.
י"ז במנחם-אב תשס"ו