ב"ה יום שני, ז' אייר תשפ"א | 19.04.21
האם הקב"ה צריך "דובר"?

מדוע לא כתב הקב"ה בעצמו את כל התורה, כמו בעשרת הדברות. האם הוא צריך "דובר"? הרב טוביה בולטון בפרשה החסידית (חצי שיעור)
הרב טוביה בולטון

בשבת זו, שבת שלפני תשעה באב, יהודים בכל רחבי העולם יתחילו לקרוא את ספר דברים, האחרון מבין חמישה חומשי תורת משה.

לספר זה יש חשיבות מיוחדת, כי הוא המסיים והחותם את דברי ה' בתורה. כידוע, כל מילה בתורה, ואפילו אות אחת בתורת משה, היא דבר ה'. ולכן, אפילו אם אות אחת חסרה או פגומה, ספר התורה נפסל משימוש.

פרט לכך, ספר דברים מיוחד גם בדבר נוסף. ארבעת הספרים הראשונים מלאים בתזכורות על כך שכל דברי התורה נכתבו על ידי משה מפי ה'. כמעט כל נושא פותח בפסוק "וידבר ה' אל משה לאמר".
 
ספר דברים, לעומת זאת, פותח בפסוק "אלה הדברים אשר דבר משה" וחז"ל אומרים שאת הדברים הללו משה רבינו אמר "מפי עצמו", אלא שעלינו לדעת ולזכור כי "שכינה מדברת מתוך גרונו" של משה רבינו.

ונשאלת השאלה: 

מה הסיבה לכך שמשה הוא הדובר של השם?

למה השם לא כתב את כל התורה בעצמו כפי שהוא עשה עם עשרת הדברות, או לפחות הכתיב גם את דברי התורה של חומש דברים כמו שעשה בארבעת הספרים הקודמים?

להבנת הדברים, הנה סיפור מופלא שהתרחש ממש לאחרונה.

*

לפני כחמש עשרה שנה אברהם ט', ישראלי במוצאו, מצא עצמו בשבדיה. הוא התערה במקום, הכיר נערה שבדית נכריה והם נישאו. באותה שעה הוא היה רחוק מאד מעניני יהדות ולא היה שום דבר ואף אחד שיזכיר לו את יהדותו.

אבל דברים לא תמיד מתנהלים בדרך שאנחנו היינו רוצים שיתנהלו.

אבי היה אינטליגנטי, חרוץ בעבודה ובעסקים, ועם רצון חזק להיות עשיר. אבל בשבדיה הוא לא הצליח להגשים את שאיפתו. הוא פשוט לא הכיר מספיק אנשים וסבל מקשיי שפה.

בשלב זה אשתו הציעה שהם ינסו את מזלם בארץ ישראל. אחרי הכל, שם יש לאבי חברים, קשרים ומשפחה. אחר כך, כשיצברו רכוש מסויים, הם יוכלו לחזור לשבדיה.

אבי הסכים לרעיון וכעבור מספר שבועות הם הגיעו לישראל. הוא הכיר את את אשתו לבני המשפחה והתחיל לתכנן עסקים. אבל כעבור תקופה קצרה משהו השתבש.

כלפי חוץ, הכל היה בסדר אבל מבפנים אשתו התחילה לחוש אי נוחות. בתחילה היא חשבה שזה בגלל הגעגועים הביתה או הקושי להתרגל לאקלים שונה ולמנטליות שונה, אבל התברר שלא זה מה שהפריע לה. היא דיברה עברית טובה ורכשה לעצמה קשרים חברתיים די מהר. היא גם מאד אהבה את ישראל והרגישה בבית. אבל כעבור זמן מה, היא הבינה מה קורה.

היא שמעה שישראל היא ארץ הקודש ואף שבעלה וכל הסביבה שלהם ניסו להתעלם מכך, היא לא יכולה להתעלם מהתחושה שזה נכון.

היא הרגישה בלתי ראויה, ואפילו התביישה, להיות במקום כזה קדוש.

עד מהרה היא התחילה לשאול את אבי ואת הוריו שאלות, וכאשר לא היו להם תשובות היא הלכה לספריה. אבל הספרים שמצאה שם רק סיבכו את המצב (רובם נכתבו על ידי יהודים לא דתיים) והיא התחילה לחפש בעיתונים מודעות על שיעורים ביהדות שתוכל להשתתף בהם. זה נמשך עד שהחיפושים שלה הביאו אותה לבית חב"ד המקומי.
זה מצא חן בעיניה. זה היה הסטייל שלה. היא יכלה לשאול מה שהיא רצתה מבלי להתבייש ולא חשה מאוימת על ידי התשובות.

באשר לאבי, הוא אפילו התלווה אליה כמה פעמים אבל נותר הרחק מאחוריה; כאשר היא שאלה את השאלות המעמיקות והסבוכות שלה, וניסתה לנתח את התשובות, הוא היה נרדם.

יותר מזה, הוא לא אהב את הכיוון שבו הדברים התקדמו. הוא רצה להתחתן עם גויה. הוא ניסה להרגיע אותה, למשוך את תשומת הלב שלה לדברים אחרים, להציע לצאת לחופשה או אפילו לחזור לשבדיה, למצוא לה עבודה, ובלבד שיצליח לעשות לזה סוף! אבל שום דבר לא עזר. משיעור לשיעור היא הלכה והתלהבה.

נוצר מצב שבו היא הלכה לבית חב"ד כמעט כל ערב וגילתה ענין בשיעורים נלהב יותר מכל שאר המשתתפים. זה נמשך עד שהיא קיבלה החלטה - הגיע הזמן להתגייר ולהיות יהודיה.

אבי עמד והביט איך חייו הולכים ומשתנים לנגד עיניו!

הוא ניסה להציע גיור רפורמי או קונסרווטיבי אבל היא התעקשה על הדבר האמיתי וציפתה ממנו לחלוק אתה את ההתלהבות שלה. היא המשיכה ללמוד עוד שנה, הגיע לרב חבד"י בניו יורק והתגיירה כהלכה.

"נו", הוא אמר לאחר שהרב חתם על תעודת הגיור" "עכשיו שזה עבר בואי נחזור לארץ ישראל". אבל זה לא היה כל כך פשוט.

לפני החזרה לארץ הם היו צריכים... להתחתן מאחר שעל פי התורה הם אף פעם לא היו נשואים.

עכשיו, בעת הנישואין 'השניים', זה היה הרגע שאבי תפס את הנקודה. יתכן שזה קרה הודות לחב"דניקים  שהשתתפו בחתונה, רקדו שרו ואמרו לחיים ובאמת גרמו לו לשמוח (הרבה יותר מכפי שזה היה בעת הנישואים ה'ראשונים' בשבדיה). בכל אופן, לפתע הוא גילה שהיהדות מלאה חיים, משמעות ושמחה.

אבי הפך לאדם אחר ואחרי זמן קצר החליט להיות שותף מלא עם אשתו בהחלטה לחיות את חייהם ולגדל את הילדים שלהם בדרך התורה.

הם חזרו לתקופה מסוימת לשבדיה, רחוק מהידידים והמשפחה הלא יהודיים והיו פעילים בקירוב אחרים ליהדות...

אבל אבי שאף ליותר והם שוב חזרו לישראל כדי לנסות ולהצליח. ואולם, למרות שאבי ראה אי אלו סימנים של הצלחה, המשפחה הלכה וגדלה ואילו החסכונות הלכו ופחתו.

נולדו להם אחד עשר ילדים בלעה"ר והיה קשה למצוא עבודה. זה היה רק לפני כמה חודשים. מצב התעסוקה בארץ קשה, דמי האבטלה נמוכים והממשלה קיצצה באופן דרסטי בקצבאות למשפחות ברוכות ילדים (כשהכסף נחוץ, לדבריהם, לתוכניות 'שלום' מדומות).
 
הכתובת היחידה של אבי היתה סדרת 'אגרות קודש' של הרבי מליובאוויטש בת 27 הכרכים של אגרות המכילות עצות והדרכות כמעט לכל שאלה שעשויה להתעורר.

כל פעם שהוא או אשתו פתחו את הספר, הם מצאו שהרבי מאחל לכותב המכתב שהכל יהיה בסדר ומציע לו או לה לחזור למקום שבו הם פעלו בהפצת היהדות.
הם ראו בכך הוראה לחזור לשבדיה אבל אבל מבחינתו של אבי זה לא בא בחשבון. מאיפה הוא יקח כסף לשלוש עשרה כרטיסי טיסה? כל מה שהיה לו היו חובות. הוא היה חייב כסף לכל חנות בעיר מגוריו, היא עיר הקודש צפת.

בנוסף, הם שאלו את עצמם מה פשר הברכות של הרבי שהכל יהיה בסדר כשנראה שלא יכול להיות יותר גרוע ובכל זאת המצב הולך ומחמיר?!

ואז ארגון הטרור חיזבאללה שפועל בלבנון התחיל להמטיר טילים על כל צפון הארץ ובכלל זה צפת!

אנשים נהרגו ברחובות, הי"ד, ומי שהיה יכול עזב את העיר, אבל אבי לא הכיר אף אחד ושום מקום שיכול לקלוט את משפחתו הברוכה, וברור שלא היה לו כסף לבית מלון.

הם נאלצו לבלות ימים במקלט צפוף בצפת והאישה והילדים לא היו מסוגלים לחיות כך. שלא לדבר עליו בעצמו! ושוב חולפת המחשבה – מה פשאר הדברים של הרבי באגרותיו שהכל יסתדר?

ואז הגיעה לאוזני האשה שמועה ששגריריות מסוימות מספקות לאזרחים שלהם חדרי מלון במרכז ובדרום הארץ.

וכיוון שאין לה מה להפסיד, היא צלצלה לשגרירות שבדיה והתחננה אליהם להעביר אותה ואת משפחתה מהאזור המסוכן. הם ענו לה שהבקשה תעלה לדיון והבטיחו תשובה בקרוב.
 
כעבור חצי שעה, הטלפון שלה צלצל. הבקשה שלה אושרה! בתוך ארבע שעות כמה מוניות יבואו לקחת אותם.

"או! זה נפלא" היא התרגשה. "אני יכולה לשאול לאן אתם לוקחים אותנו? איפה נהיה?"
 
"נהיה?", האיש מהגרירות ענה - "ניקח אתכם לשדה התעופה".

"שדה התעופה?" היא התפלאה, "יש מלון בשדה התעופה?"


"לא, לא" הוא ענה, "אנחנו ניקח אותך, את בעלך ואת הילדים ל.. שבדיה! כמובן שגם נדאג לכם לדיור. וחוץ מזה, התמיכה הממשלתית למחיה תתחיל כאשר תגיעו לשם".

עצתו של הרבי התקיימה.

*

זה עונה על השאלות שלנו.
 
מטרת הבריאה היא שהעולם יהפוך מהעלם והסתר למקום של גילוי אלוקות... כשם שאבנים פשוטות מתהפכות לקדושה כאשר הן מנוצלות לבניית בית המקדש. 

אבל זה תלוי בנו. תחילה עלינו לפתוח בתהליך השינוי וההפיכה של עצמנו ושל העולם סביבנו לקדושה, כמו שאשתו של אבי בסיפור עשתה.

ולכן התורה, ובמיוחד ספר דברים, ניתנה על ידי משה רבינו ולא ישר מאת השם, כי המטרה איננה רק התגלות אלא שינוי והתהפכות של כל הבריאה, כמו שמשה עצמו עשה והפך להיות "איש האלוקים" (דברים לג, א).

זה גם הקשר של פרשת השבוע לתשעה באב, התאריך שבו חרבו חרבו שני בתי המקדשות.

חורבן בית המקדש הראשון והשני, כמה שזה היה טראגי, היה רק כדי לסלול דרך לבית המקדש השלישי הנצחי.
בית המקדש יהיה התוצאה של השינוי שמשיח יביא. בימות המשיח לא יהיו עוד שנאה, קנאה או תחרות וכל העולם יהיה מעוניין בדבר אחד - לעבוד את הבורא.

יהי רצון שכולנו נזכה לראות את בית המקדש השלישי והפיכת כל העולם למקום אלוקי מבורך, עם ביאת
 
משיח נאו!

ב' במנחם-אב תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
2
1. תודה רבה על הסיפור המיוחד
ג' במנחם-אב תשס"ו
2. יישר כוח
תודה,
על דבר תורה שמחמם את הלב.
על הלחלוחית החסידית שזועקת מכל מילה.
על ההתעוררות לנשמה.
שנזכה כבר לגאולה.
ושוב תודה ושיהיה לך רק ברכה.
ה' במנחם-אב תשס"ו