ב"ה יום שני, ז' אייר תשפ"א | 19.04.21
מטות מסעי: כח והתעלות

הרופא המומחה מויטבסק שחלם חלום מופלא שאת פתרונו קיבל בחדר היחידות של הרבי הרש"ב, מסביר את שמה של הפרשה (הרב טוביה בולטון)
הרב טוביה בולטון

פרשת השבוע, שהיא פרשה כפולה, חותמת את חומש במדבר. השבת היא גם השבת השניה של 'שלושת השבועות', ימי האבל על חורבן בית המקדש והפרשה מכילה הרבה סיפורים, מצוות והוראות דרך בחיים.

אבל נראה שההוראה הכי חשובה שלה נמצאת בשמה הכפול: מטות ומסעי.

הבעל שם טוב לימד שהשם בורא כל דבר בעולם כל הזמן ולכל דבר יש מטרה. שום דבר לא מתרחש 'במקרה' ולכל פרט בבריאה יש מסר סמוי. במיוחד כשזהו פרט בתורה, התכנית שעל פיה נברא העולם.

הנה דוגמא.

המילה "מטות" במשמעות מילולית היא מוטות-מקלות ואילו מסעי היינו נסיעות. וזה מלמד אותנו על שני דרכים בעבודת הבורא.

להבנת הדברים, הנה סיפור.

*

ד"ר ליברמן היה תופעה נדירה. הוא היה רופא מומחה, אחד הנודעים באזור ויטבסק, ואדם עשיר. אבל הוא היה גם יהודי מסור ונאמן. שילוב נדיר לפני כמאה שנה, כאשר יהודים עזבו את היהדות למען הצלחה בעולם הנכרי.

בעצם, הרקורד העשיר שלו כרופא מומחה איבד מחשיבותו לטובת הסיפורים שהלכו אודותיו בתור יהודי שמקפיד מאוד על שמירת מצוות התורה, במיוחד ביחס לשמירת שבת.

הוא כמעט לא טיפל בחולים ביום השבת והעדיף לדחות אותם לאחרי השבת. וכאשר הוא היה צריך להגיע בשבת לפציינט, הוא העדיף ללכת רגלית ולא לנסוע בעגלה. והוא אף פעם לא טלטל ולא כתב בשבת, תהיה אשר תהיה חומרת המחלה. גוי או שניים היו נושאים את התיק ובו המכשירים והתרופות והם היו כותבים מרשמים על דפים שהוא היה חותם מלפני השבת.

כך הוא נהג תמיד וכך זה היה נמשך עוד זמן רב אלמלא ... חלום.

שבת אחת, לאחר שהרופא חזר לביתו הנאה לאחר תפילת שחרית וסיים את סעודת השבת, הוא שכב לנוח וחלם חלום.

בחלומו הוא ראה יהודי נשוא פנים מופיע ונעמד מולו. הוא אף פעם לא ראה אותו בעבר, אבל לפני שהוא הספיק לשאול לשמו, האורח חייך ואמר:

"אתה יודע, דוקטור, זה לא ראוי שאתה נמנע מלטפל בחולים בשבת רק משום שהם גרים רחוק. אחרי הכל, יתכן שאתה יכול להציל חיים. וכי התורה מתירה לדחות טיפול מציל-חיים בגלל השבת?".

"חלום מוזר", חשב הרופא כאשר התעורר וחזר לעצמו. "היהודי עשה עלי רושם חזק עלי למרות שאני בטוח שמעולם קודם לכן לא פגשתי בו".

לפתע נשמעו נקישות בדלת. כשהוא עדיין נתון תחת הרושם החזק של החלום, הרופא צעד לכיוון הדלת, פתח אותה והנה עמד לפניו יהודי פשוט, באמצע שנותיו, שהיה נראה כמי שעשה דרך רחוקה.

"שבת שלום!" קידם הרופא את פני אורחו תוך שהוא פותח את הדלת לרווחה "בבקשה, הכנס. האם תרצה לשתות משהו? האם אני יכול לעזור לך? בבקשה תכנס ושב". אמר הרופא כשהוא מנסה להראות לאורח את הדרך פנימה.

אבל הוא לא נכנס. "דוקטור ליברמן?" הוא שאל ואותות חרדה נראו על פניו. כשהרופא נענע בראשו לאות הן, האיש נרגע מעט, ומיד המשיך.

"אני גר במרחק של כשעתיים נסיעה מכאן. שמע, זו הבת שלי, היא מאד חולה. אני צריך שתבוא בדחיפות".

הדוקטור הראה לו את הדרך פנימה, הושיב אותו, נתן לו כוס מים, והקשיב.

האיש גילה סימנים ברורים של קוצר רוח והמשיך: "לפני כמה שבועות היא נפלה למשכב. קראנו לרופא והוא נתן תרופות מסוימות. זה עבד זמן מה אבל אתמול, ביום שישי, המצב החמיר. אדוני הרופא, אני מודאג. אנא, בוא אתי ותראה מה אתה יכול לעשות. אתה שומע? אתה רואה? העגלה והסוסים שלי כבר מוכנים, כאן מול הבית שלך".

בדרך כלל דוקטור ליברמן לא היה הולך. הוא היה מנסה לדחות את זה ליום ראשון או לפחות למוצאי השבת. פרט לכך, כל הסיפור לא נשמע מדי רציני. הנערה כבר חולה משך זמן והעסק יכול לחכות. ואולי בכלל האבא מגזים. אבל החלום הביך אותו וריכך אותו.

"בא נלך"! הוא אמר, תוך שהוא אוסף את חפציו ומודיע לאשתו שהוא יוצא לדרך לא קצרה. 

כעבור שעתיים, הוא היה בביתו של היהודי. בפועל, המצב היה מאד רציני. אם לא בגלל אותו חלום, כנראה שזה היה מאוחר מדי. כל העניין התחיל להיות מאוד מופלא. הוא הרגיש שלמרות שהוא עושה את שלו, בעצם לא הוא זה שמגיש את הרפואה...

הוא מיהר לתת לנערה תרופות מסוימות, הורה על טיפולים נחוצים ולא עזב את המקום עד צאת השבת. הוא רצה לראות איך התרופות משפיעות ולא רצה לנסוע בחזרה לפני הבדלה.

עם צאת השבת, הרופא ווידא שבני המשפחה הבינו איזה טיפולים יש לבצע והבטיח לשוב ולבקר בעוד יומיים, כדי לעקוב איך הדברים מתקדמים.

כשהוא חזר ובדק אותה כעבור יומיים, כבר היה שיפור משעותי. הנערה כמעט נרפאה תודות לטיפול שלו או אולי היה זה הודות לחלום, או אולי צירוף המקרים.

הסיפור כולו השאיר סימן שאלה גדול בחייו. עד עכשיו הוא היה אדם פרקטי עם שתי רגליים על הקרקע ושום דבר מסוג זה אף פעם לא קרה לו. עכשיו עולמו התהפך.

כמה חודשים אחר כך הוא הזמן לעיר ליובאוויטש השוכנת במרחק לא גדול מוויטבסק, כדי לבקר חולה. הביקור היה מוצלח ובמהלך השיחה עם הפציינט עלתה הצעה שכנראה הרופא ירצה לראות את הרבי מליובאוויטש. באותם ימים היה זה הרבי הרש"ב, האדמו"ר החמישי לבית חב"ד.

כמו ארבעת אדמורי חב"ד שקדמו לו, והשניים שבאו אחריו, הרבי היה גאון וקדוש, עם עין-צופיה וראיה למרחוק. ומה שחשוב במיוחד, היה לו רקורד של אכפתיות לכל יהודי בכל מקום בעולם.

לכן, לא היתה זו הפתעה שדוקטור ליברמן נענה להצעה להתראות עם הרבי למרות שלא היה חסיד בכלל, במיוחד שהדבר יהווה הזדמנות לשאול את הרבי על האפיזודה שהיתה מעמסה על מחשבתו.

הראיון עם הרבי נקבע לאותו יום.

הוא התכונן להכנס, יישר את העניבה שלו ופתח את הדלת.

על שפתיו של הרבי היה נסוך חיוך של ידידות, אבל כאשר הרופא לקח מבט אחד, הוא כמעט התמוטט אל מול השולחן של הרבי. הוא לא היה יכול להסיר את עיניו מפניו של הרבי עד כדי כך שלא ראה לאן הוא הולך.

בלי להסיר עין מפניו של הרבי הוא הגיע איכשהו לכסא, התיישב, וניסה ללא הצלחה להשיב את החיוך של הרבי. אבל הרבי נתן לדוקטור הזדמנות לחזור לעצמו. זו לא הפעם הראשונה שבה אנשים שמבקרים אצלו מתרגשים מאד.

סוף סוף דוקטור ליברמן התחיל לדבר ובהתרגשות גדולה סיפר לרבי על החלום שלו ומה שהתרחש אחר כך.

"אני מבין", אמר הרבי כשהרופא סיים, "אבל האם משהו לא בסדר"?

"רבי", אמר הרופא, כשהוא בוחן את פני הרבי לסימן כלשהו של 'הודאה באשמה'. "האיש הזה, זה שראיתי בחלום, היה... אתה! רבי, איך עשית את זה? הצלת את חיה של הנערה!"

הרבי ענה בניחותא, "אינני יודע דבר על היותי בחלום שלך אבל ביחס לנערה, אני בהחלט כן יודע. אביה בא אלי באותו יום שישי עם הסיפור של בתו החולה ואכן, מסרתי לו את השם שלך. אחרי הכל, אתה רופא ידוע. אבל אתה הצלת את החיים שלה".

פתאום דוקטור ליברמן הבין שהרבי השתמש בכל כוחו הרוחני רק כדי לרפא נערה שמעולם לא הכיר על ידי רופא שמעולם לא ראה... וכל זה, ללא כל תועלת לעצמו. מתברר שרבי הוא אישיות של מסירות נפש מוחלטת למען כל יהודי. והוא מעורר את כל זה גם באחרים!

*

זה המסר מאחורי "מטות" ו"מסעי":

'מטה' הוא ענף שניתק ונשבר מעץ.

כך גם כל אדם, ברגע שהוא נולד חל בו 'ניתוק' מסוים  משורשו הרוחני. וזה נכון במיוחד לגבי יהודים. מאז חורבן בית המקדש אנחנו 'נפרדים' מההתגלות האלוקות בבית המקדש.

בדומה לכך גם המסעות עליהם מדובר כאן הם מ"ב המסעות שבני ישראל עשו במהלך נידודיהם במדבר ארבעים שנה בגלל חטא המרגלים, תוך 'ניתוק' מארץ הקודש. 

גם כל אחד עם לידתו מוצא עצמו ב'מדבר' חסר האלוקות של העולם הזה ומתחיל מסע ארוך שהיעד שלו הוא לחזור ולהתאחד עם השורש שלו.

אבל מצד שני, שני הנושאים הללו יכולים להתהפך לטובה, הם חייבים להשתנות וכך אכן יהיה:

מטה פירושו גם כוח וסמכות ומסעי משמעו גם תנועה של התרחקות מהעבר לכיוון דרגות חדשות של קדושה, לכיוון ארץ הקודש.

כמו בסיפורנו. הרבי בחר ברופא כדי לבטא את הכוח שלו (מטה) בדרך חדשה על ידי שינוי היחס של הרופא למושג השבת מהתיחסות אישית, אנוכית משהו, לדרגה גבוהה יותר (מסעי).

וזו ההשראה שתהיה למשיח על כל בני האדם.

הוא יגרום לכל בני האדם לעורר בנשמה כוחות חדשים לקראת הכניסה לארץ הקודש, כלומר הוא יעשה את העולם כולו ("עתידה ארץ ישראל שתתפשט לכל העולם") דירה לבורא. זה יסיים את הנידודים במדבר הגלות, בדיוק כמו שפרשת השבוע מסיימת את ספר במדבר.

זה המסר של פרשת השבוע: להפוך את הימים הללו של האבלות לששון ולשמחה בבנין בית המקדש השלישי ומילוי העולם כולו עם השמחה, הכוח והברכות של...

משיח נאו.

כ"ד בתמוז תשס"ו