ב"ה יום שני, ז' אייר תשפ"א | 19.04.21
מקומו של משה בתפיסה היהודית

למה בנ"י לא יכלו להיות מרוצים? וגם, למה התורה צריכה לספר לנו על כך? ומה כן צריך לעשות? הרב טוביה בולטון בפרשה החסידית
הרב טוביה בולטון

פרשת השבוע מספרת בצורה מפורטת על ארוע לא נעים – כאשר בני ישראל היו במדבר הם התלוננו על המזון מן השמים, המן. 

לאחר שהקב"ה הוציא אותם ממצרים, קרע להם את הים, מיגר את אויביהם וסיפק להם מים מן הסלע, לחם מן השמים ואפילו ענני כבוד שהגנו עליהם מכל הכיוונים – כל מה שהם עשו היה ... להתלונן.

התורה אפילו מספרת לנו (רש"י יא, א) שלאמיתו של דבר התלונות היו חסרות-בסיס. הם חיפשו בעיות ללא סיבה ובחרו במן כנושא לתלונות. 

איך זה קרה? למה הם לא יכלו להיות מרוצים? וגם, למה התורה צריכה לספר לנו על כך? ומה כן צריך לעשות?

הנה סיפור שאולי יסייע לנו להבין את העניין. 

בועז הקטן (שם בדוי) בא הביתה מבית הספר כשהוא כמעט בוכה והגיש לאמו מעטפה. היא פתחה את המכתב ומצאה בפנים פתק מהמורה של בועז שהיה מצורף לתמונה מקומטת של רב.

וכך כתב המורה בפתק:

"מר ומרת ס' הנכבדים...

הבוקר הגיעו לבית ספרנו כמה תמונות כמו זו המצורפת כאן לאחר שמישהו מישהו בטח הניח אותם שם אמש. בנכם בועז כעס מאוד למראה התמונות, לקח שניים מהן, קימט אותן והשליך אותן לפח האשפה.

"כששאלתי אותו למה הוא עשה זאת, בועז ענה 'כי אני שונא רבנים'. בעקבות זאת, הצעתי לו לבצע מעט מחקר ולהכין עבודה באורך דף אחד על הרבי הזה. אני מקוה שזה יגרום לו להיות יותר פתוח בעתיד ולא לשפוט דברים ללא ידיעת העובדות. אני מקוה שתסכימו אתי. אני יעריך מאד את תגובתכם".

אמו של בועז הביטה בתמונה המקומטת. היא הבחינה שבתחתית התמונה מופיע הכיתוב "הרבי מליובאוויטש" ומצד שני כתוב "מצוות שמביאות את המשיח: להניח תפילין כל יום חול, ללמוד תורה, לתת צדקה...".

"מה דעתך על הענין?". שאלה האם את האב, מול סירובו של בועז בן השבע לבצע את העבודה. והשניים נראו מתלבטים. 

המשפחה, חשוב לציין, התגוררה בכפר ורדים, מקום פסטורלי-יוקרתי-שמאלני בגליל המערבי.

הכפר נוסד על עקרונות החופש והשוויון ואנשי הכפר הקימו בית-ספר פתוח ופרוגרסיבי שהתיימר להתעלם מכל הבדל של גזע או דת ולשמור על עיקרון השוויון אפילו בין מורים לתלמידים. זה היה בית הספר בו בועז למד.

בשלב ראשון, בועז והוריו, בתור אינטלקטואלים רחוקים מאוד מדת, חשבו לסרב לבקשתו של המורה. אחרי הכל, לתמונות של רבנים לא היה מקום בבית הספר הפתוח שלהם ובועז הקטן צדק. 

ובכל זאת, משהו בדמותו של הרבי שבתמונה עורר את סקרנותם.

הם שוחחו על כך פעם נוספת ולבסוף החליטו כן לבצע את המלאכה עליה הורה המורה. היה אפשר לקחת את זה בקלות אבל זה היה פחות פשוט ממה שהם חשבו. ראשית,  באנציקלופדיה שבביתם לא הופיע שום דבר על "ליובאוויטש" או "רבי" וגם על מצוות" נכתב מעט מאד. גם בספריה המקומית היו רק ספרים מפרי עטם של סופרים לא דתיים. הם החליטו לשאול חברים ואחרי כמה שיחות טלפון התברר להם שהרבי מליובאוויטש קרוי גם הרבי מחב"ד, שהמרכזים הפזורים ברחבי הארץ ונקראים "בית חב"ד" קשורים בו וגם שאחד מהם נמצא לא הרחק מביתם.

בועז הקטן המשיך לגלות התנגדות וכעס על כל המצב שגרם לו ולהוריו להסתבך, אבל עכשיו היה מאוחר מדי, כי כדור השלג כבר התחיל להתגלגל במורד הגבעה.

למחרת, עם סיום הלימודים, הוריו של בועז הסיעו אותו היישר לבית חב"ד. הכניסה למקום דתי עוררה בהם אי נוחות, אבל הם עשו זאת בשם חופש הביטוי וחופש החשיבה.

בין כתלי בית חב"ד הם גילו כמה הפתעות. הראשונה - הרב היה צעיר ונחמד ואפילו שמח! ההיפך הגמור ממה שציפו לו. 

בהמשך התברר לי שהרבי הוא מחברם של כמאה ספרים המכילים תשובות ופתרונות להמון שאלות ובעיות ומביאים את משנתו העמוקה והרחבה ואת המסר שלו לעולם. 

הם למדו גם, שוב להפתעתם, שעל-פי תפיסתו של הרבי היהדות המקורית העתיקה עדיין נחוצה ורלוונטית, חיה וקיימת.

 

השיחה עם הרב הצעיר בבית חב"ד סיפקה להם לא מעט חומר על הרבי ובסיומה הוא גם צייד אותם במספר ספרים ועלונים והם יצאו הביתה להכין את העבודה אותה ביקש המורה מבועז.

הם ניסו להיות אובייקטיביים ולא להיסחף, אבל בד בבד עם ההכרה שבעצם אין להם כמעט מושג מהי יהדות, מהו רבי ומהי חסידות, הם התקשו להשאר אדישים מול שורת התגליות החדשות. במיוחד כאשר הם התוודעו לחלקים שעסקו בעקרונות שיטת הבעש"ט, מחולל תורת החסידות, והתפיסה הייחודית שלו ביחס לקב"ה, התורה ועם ישראל.

הם גילו שלפי תורת הבעש"ט ה' בורא ומחיה את הכל באופן מתמיד, שהתורה היא חכמתו הפנימית ורצונו של ה' ושהיהודים הם 'חלק' מה' בעצמו.

כשהדברים התחילו לזעזע את התודעה שלהם, הם אמרו לעצמם – רגע, זו בסך הכל חוייה אקדמית, ובסופו של דבר סיימו איכשהו את הכנת הדף המבוקש, בועז הגיש אותו למורה והחיים חזרו למסלולם.

כמעט.

משהו המשיך להטריד את אביו של בועז. משום מה, הוא לא הפסיק לחשוב על הרעיונות החדשים שלמד על התורה ועל עם ישראל. 

מצד אחד הדברים נשמעו לו זרים, רחוקים ולא שייכים אבל בד בבד גם מאוד מתקבלים על הדעת. וראה זה פלא: כשהוא  שוחח על כך עם אשתו, היא הגיבה שאצלה המצב בדיוק הפוך: היא עצמה מופתעת מכך אבל המציאות היא שיש לה תחושה של קירבה אישית-רגשית לרעיונות הללו ודווקא מבחינה הגיונית-אינטלקטואלית זה לא בדיוק מסתדר.

המצב הזה נמשך, על אש קטנה, כמה חדשים עד שיום אחד הגב' ס' הבחינה במודעה בעיתון מקומי על סמינר למיסטיקה יהודית שיימשך שלושה ימים ויתקיים בצפת, בין כתלי מכון בשם "אסנט". 

"הי, כולם מתעניינים במיסטיקה", היא אמרה לעצמה, "וגם אנחנו, ואולי נצטרף".

בעלה, אביו של בועז, גילה גם הוא סקרנות והם הגיעו לסמינר. בחלוף היום הראשון, דברים התחילו להתבהר. הם הבינו כי ליהדות יש נשמה!

הרעיונות החסידיים קיבלו מימד רציני יותר והמוחות של מר ומרת ס' התחילו לעבוד שעות נוספות. 

למרבה הפלא, גם התגובה הראשונית שלהם לפני מספר חדשים חזרה על עצמה ואף התעצמה. "מסורת יהודית, התורה, האבות, המצוות; כל אלה הם רעיונות נפלאים אבל אני לא מצליח להתחבר אליהם רגשית ואני חש שהם זרים ומנוכרים", חש מר ס'. 

ביום האחרון של סמינר הוא גילה מדוע. התברר לו מר ס' גילה שבעצם הוא לא יהודי, כי אביו אביו היה יהודי אבל אימו לא יהודיה ולפי ההלכה הוא גוי לכל דבר...

תשעה חדשים לאחר מכן, מר ס' ורעייתו שבו לאסנט וכמעט שלא היה ניתן להכיר אותם. התברר שהוא לקח חופשה ארוכה מכל עיסוקיו ועבר גיור כהלכה. עכשיו פניו היו מעוטרות בזקן ולבושו היה כשל חסיד ותיק. וגם אשתו נראתה כאילו כל חייה השתייכה לציבור החרדי.
 

הכל בעקבות מעשה בתמונה.

*

זה עונה על השאלות שלנו. הסיבה לכך שהיהודים התלוננו במדבר (והם עדין מתלוננים גם היום) נעוצה בכך שהם לא מודעים מספיק למקומו של משה רבנו בתפיסה היהודית האוטנטית. 

ללא הנהגתו והשראתו של משה רבינו, יהודים עלולים להפוך לאנוכיים ולשכוח את המטרה של היותם במדבר - להתכונן להיכנס לארץ ישראל ולגלות את קדושתה.

וכידוע, הזוהר קובע שבכל דור ודור קיים צדיק שהוא "אתפשטותא" של משה רבינו ומשמש כמנהיג, מורה דרך ומציב יעדים. 

כשם שמשה היה צריך כל הזמן להזכיר לדורו את תפקידו ולעורר בבני ישראל השראה להיות קדושים ולקדש את העולם, כך גם הרבי מליובאוויטש בדורנו מזכיר לנו את תפקידנו במדבר הגלות - לסיים את התהליך ולהביא את משיח.

לפני שהוריו של בועז הבינו את זה, הם היו כמו דור המדבר, אנשים עם תלונות, אבל ברגע שגילו מה נמצא מאחורי התמונה, הם התחילו לראות דברים בדרכו של הרבי.

זה המסר לדורנו:

הרבי הציב יעד ברור - להביא את המשיח; לעשות עוד מצוות, ללמוד עוד תורה ואם צריך, לצאת לרחוב לעודד גם אחרים לעשות זאת.

אם נמלא אחר הוראותיו, העולם כולו יעבור מהפך כמו זה שעברו הוריו של בועז וכולנו נגיל ונשמח עם... 

משיח נאו!

י"ד בסיון תשס"ו