ב"ה יום שני, ז' אייר תשפ"א | 19.04.21
'מדבר הבריאה' מתעלה לקדושה

כשם שהמדבר הפקר כך כל אחד יכול ללמוד התורה. האם הדבר כך? לכאורה המדובר והתורה שני הפכים. הרב טוביה בולטון בפרשה החסידית
הרב טוביה בולטון

פרשת השבוע, פרשת במדבר, פותחת את הספר הרביעי של התורה והיא מהווה הכנה לקראת חג השבועות שיחול בשבוע הבא.

הבעש"ט (שנסתלק בחג השבועות בשנת תק"כ) לימד שכל פרט בבריאה, ובמיוחד כל מילה בתורה, מכיל מסר עמוק, גם כללי וגם אישי, בתנאי שמבינים זאת נכון.

לפי זה, חייב להיות מסר מרכזי לעובדה שחג השבועות חל בשבוע של פרשת במדבר. בעצם, זה נראה בגלוי.

התורה ניתנה במדבר (שמות י, א) והתלמוד מבאר שהדבר בא ללמד אותנו שבדיוק כשם שהמדבר הוא הפקר וכל אחד יכול לקחת ממנו בחינם, כך גם התורה נגישה לכל אחד לקבל אותה בחינם. 

אבל לכאורה זה לא כך!

התורה היא לא חסרת בעלים; היא ניתנה לעם ישראל והיא גם לא חינם; לימודה הוא עבודה קשה ולימודי תורה במוסדות חשובים כרוכים בתשלום הון רב.

למעשה, המדבר והתורה הם שני הפכים. המדבר הוא מקום מת והתורה היא חיים. זאת ועוד, מתן-תורה בהר סיני היה  באופן כזה שהחיה מתים, כדברי חז"ל שההתגלות האלוקית בהר סיני גרמה לבני ישראל מצב בו 'פרחה נשמתן' והתורה היתה להם טל-חיים שהחזיר אותם לחיים. 

למה אם כן התורה ניתנה במדבר?

כדי להבין את זה, הנה סיפור על הבעש"ט (על-פי 'שמועות וסיפורים' להרב רפאל נחמן הכהן, ח"א עמ' 13):

הבעש"ט לקח פעם עשרה מתלמידיו המובחרים, הורה להם לעלות אל העגלה שלו, הורה לעגלון לשחרר את המושכות ולצאת לדרך, והיה נראה שהבעש"ט מתמצא במה שקורה הרבה יותר טוב מאחרים, כי הסוסים ידעו בדיוק לאן ללכת.

הם עברו דרך ארוכה על פני שדות מוריקים, עלו בגבעות וירדו בעמקים ובתוך כמה שעות גמאו מרחקים גדולים, עד שפתאום עצרו ליד נחל כלשהו בקצהו של שדה באמצע שום מקום.

הבעש"ט הורה לכולם לרדת ולקחת אתם מזון ובקבוק וודקה. הם יצאו לשדה, נטלו ידיים לסעודה ולאחר ארוחתם הצנועה, הבעש"ט חפר גומה באדמה הרופפת, מילא את כוסו בוודקה ואמר גם לשאר הנוכחים לעשות כמוהו. 

"לחיים!" קרא הבעש"ט בשמחה כשקולו משתלב בציוץ הצפרים, נביעת המים ופריחת הצמחים מסביב. כולם ענו: "לחיים" ולתדהמתם, בעוד הם לוגמים מה'משקה' שבכוסות שלהם, הבעש"ט שפך את תכולת הכוס שלו לתוך הגומה ואמר להם להתכונן לעזוב!

כשהם חזרו הביתה, הבעש"ט הסביר בטון טראגי.

"לפני כמה שנים חי יהודי תלמיד חכם ולו בת נאה ומוכשרת שהגיעה לפרקה. הוא לא חסך כסף ומאמץ למצוא לה חתן מתאים ובסופו של דבר מאמציו נשאו פרי והוא מצא אדם צעיר, כשרוני וירא שמים, בחיר התלמידים באחת הישיבות הכי טובות. 'מציאה' אמיתית!

"לאחר החתונה הזוג הצעיר חי חיי שמים על הארץ. כל צרכיהם סופקו על ידי האב-החותן, האברך הצעיר ניצל את כל זמנו ללימוד תורה בעוד האישה מנהלת את העסק, וברבות הימים, כשחמיו נפטר, הוא ירש את כל רכושו.

"חייו של האברך התנהלו למופת, למעט העובדה שהיתה לו  תכונה אחת לא רצויה - הוא היה גאותן.

"בכל הזדמנות הוא חש שעליו להוכיח את למדנתו הגדולה והמצב הפך לבלתי נסבל. מי ששם לב לכך יותר מכולם, היה הכומר המקומי.

"הכומר היה פיקח, מסור לתפקידו, עשיר וחסר רחמים. והוא ידע לתפוס טרף קל כשהיתה לו הזדמנות לכך. הוא החל לבקר לעיתים תכופות באחת החנויות שניהלה אשת התלמיד חכם, התחיל ליצור קשרי ידידות והשתדל להפעיל את קסמו האישי כאשר בתוך כך הוא קונה גם דברים שאין לו בהם כל צורך, והכל כדי לרכוש את אמונה של האישה שכאמור ניהלה את העסקים.

וזה עבד. יום אחד כשהיא סיפרה באזני הכומר שבעלה חולה, הכומר הביע את רצונו לבקר אותו ומכאן והלאה זה הלך בקלות.

"זמן קצר אחר כך, הכומר שהתיידד עם התלמיד-חכם הצעיר באמצעות המחמאות שהעניק לו בשפע, שכנע אותו לבוא לנוח במעון הנופש שלו שם האויר צח. הוא אפילו הסכים שהאברך יביא עמו טבח מיוחד שיבשל עבורו אוכל כשר. הוא הציע לו לשהות במקום, ללא תשלום, ככל שירצה, והדבר היחיד שהכומר ביקש בתמורה היה לשוחח אתו יום יום ולשתות ממעין חכמתו התורנית האינסופית.

"אבל לאחר שהאברך נענה להצעה והגיע למקום, הכומר הצליח לשחד את הטבח להביט הצידה כאשר הוא עירב בתפריט מזון לא כשר. הוא ידע שאוכל טרף משפיע על הנשמה היהודית, ובתוך שבוע האיש הצעיר החל לשנות את דעותיו על היהדות.

"דבר גרר דבר. האברך הושפע כל כך מתשומת הלב לה זכה מצידו של הכומר, שלאט לאט הוא חדל לשמור מצוות וכעבור חודשים ספורים בלבד החליט להמיר את דתו!

"וכך היה. הוא כתב הביתה וסיפר לאשתו כי הוא המיר את דתו והוא לא מתכנן לשוב הביתה, לאחר שהכומר נתן לו את בתו לאישה.

"האיש טיפס במהירות בסולם הכנסיה ועד מהרה גם הוא נהיה עשיר ובעל השפעה כמו 'חמיו' החדש. אלא שאז עולמו חזר והתהפך.

"יום אחד הוא טייל בגן בחצר הגדולה של הכנסיה ולפתע שמע קולות מוזרים מהביתן בו התגורר שומר הכנסיה.

"הוא פנה לעבר הביתן, הקיש על הדלת ונכנס והנה הוא רואה את השומר, אדם מבוגר כבן שישים, יושב על כסא וממרר בבכי חסר מעצורים.

"הוא עמד שם זמן מה והביט עליו ואחר כך שאל מה קרה.

"'אני יהודי!' מלמל השומר בקול בוכים ובעינים אדומות. כזה הייתי לפני שהמרתי את דתי, והיום הוא יום הסליחה היהודי הקרוי יום הכיפורים. אני בוכה כי אני חושב כמה התרחקתי מאלוקי ומעמי...' והוא חזר והמשיך לבכות.

"הכומר הצעיר שמע את הדברים וליבו נשבר. לפני שהספיק לעכל מה קורה לו, הוא עזב את הביתן של השומר, מיהר לפינה נסתרת בתוך הגן והוא עצמו פרץ בבכי בלתי נשלט. אחרי דקות מעטות הוא היה מלא חרטה על כל מעשיו ואחרי זמן מה החליט לעזוב את הכנסיה ולשוב ליהדות בכל מחיר.

"לאחר שהוא לא שב הביתה, אשתו החלה לחפש אחריו. החיפושים העלו כי האדם האחרון שראה אותו היה השומר, וכאשר השומר גילה את תוכן שיחתם, אשתו הבינה מה קרה.

"הדברים נגעו מאוד לליבה. אם בעלה היה מוכן להפסיד כל כך הרבה – את הכמורה שלו, את אשתו ואת עושרו - על מנת לשוב ליהדות, זו בטח סיבה מאוד טובה. כעבור כמה ימים, גם היא החליטה לברוח והתגיירה.

"לא ארכו הימים והאירועים הגיעו לאזנו של השומר והוא החל להתבונן במה שקרה. הוא הבין שהוא גרם לשני אנשים להיות יהודים בעוד הוא עצמו עדיין 'תקוע' בכנסיה. הוא החליט שגם הוא צריך לעזוב את הכנסיה ולמצוא דרך לשוב אל היהדות בטרם יהיה מאוחר מדי.

"אמר ועשה. הוא ארז מזוודה קטנה והכין תכנית ללכת ללכת ולמצוא רב שיעזור לו לשוב לחיק היהדות, אבל בדרך, בדיוק במקום הזה, הוא הוא עצר, נפל ומת ונקבר על-ידי עוברי-אורח.

"זה עתה הוא נידון בבית דין של מעלה. הקטיגור הציג את כל העבירות שעברוגם הדגיש את העובדה שלמעשה מעולם לא שב ליהדות ואילו הסניגור טען שעצם ההחלטה לחולל שינוי צריכה להצדיק אותו. לכן הגענו לכאן היום.

"ה'לחיים' שמזגתי לתוך קברו הספיקו כדי להטות את דינו לכף זכות".

*

זה עונה על השאלה שלנו.

התורה באה לעולם הזה כדי להפוך אותו לקדושה. לגלות את הבורא בתוך הבריאה. מעין מה שהיה בבית המקדש. ובית המקדש, במיוחד קודש הקדשים, היה בדיוק כמו ההתגלות בעת מתן תורה.

ללא התורה, העולם כולו דומה למדבר. מת וחסר משמעות. כפי שהאנשים בסיפורינו הבינו.

וזו ההוראה שאנחנו לומדים מכאן.

אנחנו חייבים ללמוד את התורה, להשמיע את המילים שלה בקול ובצורה ברורה. (המילא "מדבר", לשון דיבור, מורכבת מאותיות זהות למילה "מדבר") ולקיים את כל המצוות שלה. במילים אחרות, להשתמש בכל המחשבה, הדיבור והמעשה שלנו על מנת להבטיא את התורה לתוך העולם ולהפוך את העולם למצב נעלה יותר מאשר שמים על הארץ.

קודש הקדשים שבבית המקדש בעולם הזה הגשמי, בו היתה מונחת התורה, היה הרבה יותר נעלה מהשמים הרוחניים הכי נעלים. לכן ה'לחיים' הגשמי של הבעש"ט הכריע את הדין למעלה.

זאת, מאחר שהבעכש"ט וכל הצדיקים אחריו, התמסרו לסיבה שבגללה ה' נתן את התורה, להעלות גם את הדרגות הגשמיות הכי נחותות.

זה יהיה, והינו, התפקיד של משיח.

הוא יביא לישום כל ההיבטים של התורה, ילמד אותם לכל בני האדם ו'יכריח' את כולם ללכת בדרכה – הגויים יקיימו את שבע מצוות בני נוח, ובעיקר, יהיה מי שמגשים את רצונו של ה' לרומם את העולם.

או-אז, 'מדבר' הבריאה אכן יהפוך לסימפוניה של משמעות, ברכה ושמחה, שמחת התורה.

והרבי מליובאוויטש אומר שהכל תלוי בנו, להביא את משיח רגע אחד קודם. עלינו לעשות כל אשר ביכולתנו ללמוד על משיח ולהכין את עצמנו ואת כל העולם ל... משיח נאו!!! 

כ"ז באייר תשס"ו