פעמים רבות, כשמביטים ימינה ושמאלה, בקהילות אנ"ש ברחבי תבל, או כשמתבוננים בדמויותיהם של שלוחים בולטים, מתקבלת המסקנה כי אילו היו אותם אנשים עם אותן תכונות בחצרות או בקהילות אחרות – היו הם הופכים ל'גדולי הדור'.
היטיב לבטא זאת, בהקשר של השלוחים ופועלם, הגאון החסיד רבי משה יהודה לייב לנדא שליט"א, רבה הראשי של בני ברק, במשא המאלף שנשא במעמד חנוכת ישיבת צעירי השלוחים בעיה"ק צפת. "איפה יש לכם עוד אלפי יהודים המקדישים 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה, לקדוש ברוך הוא. אם יש היום יהודי כזה, נותנים לו 'פדיונות', הולכים לבקש ממנו ברכות. וכאן לפנינו, אלפי יהודים שאין להם שום עניין אחר זולת התמסרותם לקדוש ברוך הוא וקירוב בניו תחת כנפי השכינה".
המדור 'ראיתי בני עלייה' יטיל זרקור בכל פעם על דמות החיה בתוכנו, מוכרת לרבים מעמנו. למען דעת כי שלמות מופלאה יכולה להיות גלומה גם באדם הניצב לכאורה בשורה אחת עם כל קהל העדה. גם אדם שתוארו המקסימלי מסתסכם ב"הרה"ת ר'" יכול לגלם בדמותו איש אשכולות.
הנה כי כן, דווקא בדורנו, דור השביעי, ראיתי בני עלייה והם (לא!) מועטים.
הרב יוסף יצחק גנזבורג
הגר"י ענגל ור' אברהם פאריז בנשמה אחת
כל מי שזכה אי פעם לשמוע שיעור בנגלה מפי ר' יוסף יצחק גאנזבורג היושב בנחלת הר חב"ד ומצודתו פרושה על הישיבה הגדולה בקריית-גת, אינו יכול שלא להגיע למסקנה כי לפניו גאון עצום. הרצאת הלימוד שלו זורמת כמי נהר, בפשטות מחשבתית, אשר כמו מבקשת להסתיר על עומקם של הדברים המשווים לאומרם את אופיו של הגאון רבי יוסף ענגל בדורנו.
הוא לא ראש ישיבה, אף לא מחזיק בתואר 'מראשי הישיבה'. תפקידו הרשמי מתמצה בהיותו ר"מ, ריש מתיבתא, באחד ה'שיעורים' בישיבה.
שלא כמצופה מגאון ששבילי נגלה וחסידות נהירים לו כשבילי הדרכים שעושה מביתו לבית תלמודו – ניחן הרב גאנזבורג בתכונה חסידית האופיינית דווקא לראשי העסקנים. מסתבר לומר שאלו תכונות נפשו הנוספים לעובדת היותו נמנה עם שלוחי הקודש ששלח כ"ק אדמו"ר זי"ע לארץ הקודש.
מוחו הפורה רוחש כל העת רעיונות ומיזמים להפצת המעיינות. כמו הוא אומר: תורה היא וללומדה וללמדה אני צריך, אך בה בעת, שומה עלי לקיים את אשר ציווני הרבי, לתקן עולם במלכות ש-ד-י.
בעבר, לפני שנים, הוא עצמו היה דואג למימון ושיגור של הנחות בלה"ק מדי שבוע בשבוע לשורה ארוכה של אדמו"רים וראשי ישיבות. בשלב מסוים אף עמד, או שמא עומד לצדו עד עצם היום הזה, ארגון מיוחד המופעל בידי אחד מיקירי קרתא אשר כל מהותו היא הוצאה לפועל של רעיונותיו הכבירים לקיום הוראותיו הקדושות של כ"ק אדמו"ר.
עם כל השקט המוקרן מחזותו נפשו בוערת בקרבה. דבר הניבט אך ורק משני אישוני עיניו המתרוצצים כגיצי אש. זר כי יקלע למקומו ויעקוב אחריו, עלול להפטיר "טייס", למראה היותו תלוש כביכול ושרוי בד' אמות של תלמוד, חסידות ופרישות. רק מי שזוכה להתקרב, רואה את השלמות המופלאה המבעבעת בתוכו. כמו האש הבוערת בעוד הסנה איננו אוכל.
שיעוריו נכתבים בשקיקה על-ידי תלמידיו הנאמנים, נלמדים ומשוננים ומעניקים אור חדש, נפלא בעמקותו וצלול בבהירותו, לסוגיה כולה. יכולה זו להיות הערה אחת, צדדית כביכול, על 'תוספות' אחד, שממנה ובעקבותיה נלמדים דברי ה'תוספות' מחדש ועמם כל הסוגיה.
פעילותו השקטה (יש אומרים כי הוא היוזם והמעורר העומד מאחורי הספר הנפלא, 'קראתי ואין עונה', המרכז את דברי הרבי בעניין שלמות הארץ), הרי היא דוגמא חיה למסר החסידי העמוק והמחייב של "אם אין אני לי, מי לי".
ועם זאת, באותה נשימה ובאותו להט, תנועת ה'ביטול' שמשודרת מכל הילוכו וחזותו, אינה אלא ביטוי אותנטי של "וכשאני לעצמי, מה אני".
ב"ה יום שני, ב' טבת תשפ"ב | 06.12.21 
ועוד יותר מכך.
היכן מצינו כדבר הזה? האם ב"התמים" כתבו על בני העלייה ר' יצחק מתמיד או על ר' יחזקאל פייגין?
האם ב"בטאון חב"ד" כתבו על המשפיעים הדגולים ר' שלמה חיים קסלמן ור' ניסן נמינוב?
בשנים האחרונות מצאו היתר לפאר את פעלם של השלוחים, כדי להרבות קנאת שלוחים ובגלל התועלת שיכולה לצמוח להם מהפרסום. אבל מעולם לא פארו "בני עלייה".
זו תופעה של גועל נפש שהמערכת צריכה לקטוע אותה בעודה באיבה.
אדרבא, תופעות חיוביות כמו פיאור ותיאור יהודים שמקדישים את כל חייהם ומוסרים את עצמם למען הכלל ולמען הרבי, ראוי שיקבלו את הבמה ואת הכבוד המגיע להם,
ואת מילות הלעג שלך תשמור לתופעות אחרות, שם באמת צריכים כשרונות שכמוך.
תמיד חשבתי שצריך לידע את אנ"ש על האיש. אבל קיוויתי שיעשה את זה מישהוא מיקצועי עם חוש כתיבה חסידי. שיוכל להעביר את דמותו הגדולה לקוראים. נכנסתי לכתבה בהיתלהבות ונשאר לי טעם של חסר בפה
העיסוק של פלוני בתופעה שלילית אחת אינו צריך למנוע מאלמוני להתריע על דבר שלילי אחר. והעיסוק בביזיון קטן אינו מכשיר את הבזיונות הגדולים שאתה מעלה, ובצדק.
התוועדויות הם נכס צאן הברזל שלנו - תלמידיו בישיבה, ודאגתו לכל אחד ואחד מאתנו היא חסרת גבולות.
התגובה של אחד הגולשים, כמדומני 5 מה חוסר הפרגון הזה? למה יש לנו כזה חוש נחיתות מפותח, בעוד הליטאים מפתחים גדולים רק בחב"ד מנהגנו רק לדרוך כל היום.
נכון שבליובאויטש לא נהגו לטפח גדולים, אבל אני דוקא ראיתי בניסיון הזה של האתר שטורעם משהו נאור, כמו כל המדורים שלהם שחורגים מהקונצנזוס המקובל והרדוד, ודוקא נהנתי מהרעיון.
לפיכך אינני יודע האם זה טוב או לא, רק בכל אופן לדעתי על כל פנים, ומהיכרותי את הרב גנזבורג, טוב עשו שבחרו בו, כי הוא בניגוד להרבה משפיעים ומג"שים בארץ יהודי רציני אמיתי שבאמת ראוי לתואר הגאון החסיד.
ובלי כל קשר, ההשוואה לר"י ענגל קצת יומרנית.
כן כן, בדור עני כשלנו ראוי לשים את האצבע על האנשים האיכותיים. בחב"ד לא שמו עליהם אף פעם כי הצל של הרבי האפיל על כולם, אבל כיום שאנחנו בדור חשוך, כדאי מאד להיצמד לחסידים המקושרים ולא לבטלם חלילה.
אבל סחטין על המדור.
שלום !
אני לא יודע עד כנה החברה שכותבים אודותם אוהבים את מה
שכותבים עליהם אבל בשביל הדור הצעיר זה טוב מאוד
נ.ב.
המלצה לפעם הבאה : ר' אברהם(בומי)פרידלנד
הספדים נוסח בני ברק בחוצות כפר חב"ד...?....
הייתכן???....
איפה המחשבה?
האם עלה במחשבה?...
ודאי לא ב"עלה במחשבה" המקורי בבריה"ע
איננו מתנגדים.
אני מבין את הרעיון שמאחוריי פרסום המאמר הזה, אבל נראה לי שנודף כאן קצת יותר מסיפוק של "שמינית" לאנשים שזה לא חוסר להם ועלול לקלקל אותם.
הרי בסופו של דבר, אף אחד עוד לא מת מטיפת כבוד שקיבל, אבל זה "נותן טעם לפגם" וגורם ב"הפוך על הפוך" לחשוב על חסרונות בני העלייה.
לדעתי היה עדיף שתפתח מדור הדומה ל"חיים יהודיים" בשיחת השבוע, שבו יתוודעו אנ"ש על דברים יפים שעושים חבדניקים פשוטים מהשטח, ולא "מורמים מעם" כמו: ר' אברהם פריז....
אבל בואו ננסה להסתכל על הצד החיובי שבדבר והוא:
הנוער החבד"י רגיל לקרוא ולשמוע על גדולי חסידי חב"ד בדורות הקודמים. זה מצויין ונפלא, אבל יש כאלו שחשים שזה סיפורים ששיכים לעבר, ובדורנו הירוד רח"ל חושבים שאין הדבר שייך לנו ושלחסידים בעבר היו להם נשמות זכות, אך נאמר 'כי קרוב אליך הדבר מאד'.
כשהנוער קורא על חסידים עובדים ומשכילים בדורנו זה וודאי גורם לו נקודה חיובית למחשבה, שגם היום זה אפשרי וקרוב לכל אחד.
ב. מדוע אפשר לפרסם על שליח שעושה פעיליות יפות שזה טוב וחשוב כמאמר 'מצווה לפרסם עושי מצווה', והיום, מבלי לפגוע באף אחד, כל רוח שמישהו עושה זוכה לפרסום רחב היקף.
אז למה לא לפרסם על דבר שוודאי יכול להוסיף ליראת שמים כדבר זה של חסיד למדן וכו' וכו'.
יתכן שיש מה לעדן במילים אבל בהחלט מכל אחד צריך ואפשר ללמוד את הדברים הטובים שלו כפי שנאמר 'מכל מלמדי השכלתי'.
ולוואי שר' בנימין ימשיך בסדרת הכתבות הזו למען להגדיל תורה ולהאדירה.
אמו (איני זוכר את שמה) היא בתו של ר' ישראל נח הגדול -בליניצקי, שאך לא מכבר הובאו כאן תמונותיו מתפלל.
הרב גנזבורג, ספג את החסידשקייט מבית אביו ומבית סבו, כפי שמרבה הוא לספר בהתוועדויות.
מי לנו גדול מהרבי הקדוש זי"ע שהיה הנחשון בהתאמת הכלים לצורכי הדור ובעקבותיו הלכו רבים אחרים? ברור שבדורנו השפל שהילדים חשופים לכל מיני דברים שלא היו חשופים אליהם פעם קיים צורך גדול מאוד להבליט להגדיל לנשאות ולרומם ולפאר וכו' כל יהודי טוב שאנו מתברכים בלבבנו לאמור: כזה אני רוצה את מנחם'ל שלי לגדול! אני בטוח שההפסד של שינוי המגמה מפעם יצא בשכר ההשפעה הטובה שתהיה על ידי כך על ילדיכם.
ראו היכן הגיעו אלו שדוגלים בהסתגרות קיצונית והתעקשות מטופשת על דברים שוליים בסגנון חדש אסור מן התורה [שיתכן ויש בזה גילוי פנים בתורה שלא כהלכה חלילה], והיכן הגיעו אלו שהשכילו להתאים את הכלים לצורכי הדור ובראשם הרבי זי"ע מליובאוויטש.
אני מקווה שתמשיכו בגאון ובעוז לשאת את דגל האמת משאת נפשו של הרבי הקדוש זי"ע, ולבנימין ייאמר: ידיד ה' ישכון לבטח עליו תמשיך לכתוב על גדולי עולם מכבשונה של חב"ד ושכרך מרובה מן השמיים.
הדברים נכתבים מנקודת מבטו של אחד מחוץ לחב"ד, וכתלמיד הדן לפני רבו, אינני מתיימר חלילה להכתיב את סדר היום בחב"ד.