אחד משלוחי חב"ד באירופה שיגר היום ל'שטורעם' קטעים מתוך ספרו החדש של הגר"ע יוסף שליט"א בנושא טהרת המשפחה.
"שלוחים רבים דיברו עמי במהלך הכינוס", כותב לנו השליח, "בנושא מקווה בור על גבי בור, ואף אחד מהם לא ידע על פסקו של הגר"ע יוסף שיכול לסייע רבות בהקמת מקוואות חב"ד במקומות רבים בעולם".
הקטע הינו מתוך הספר 'טהרת הבית' ח"ג.
ואדרבה יש מקום לומר שההשקה למקוה התחתון עדיפא מסתם השקה שהיא מן הצד. וכבר נהגו כן בתפוצות ישראל. ע"כ
מעניין מה יגידו על כך 'בתפוצות ישראל', ובמיוחד הפולמוס שהיה באם זה כשר. "עדיפא מסתם השקה שהיא מן הצד".
אולי שיראו את זה לאלו שנותנים ממונם רק באם "אין" מקוה ע"ג מקוה. וד"ל
שו"ת הוא תשובה לשאלה שהרב נשאל!
לא אמור להיות בו תמיד חידושים. במקרה שהכל ברור הרב נותן את אותה תשובה שלך היא ברורה אבל לשואל ששאל שכנראה לא ידע את התשובה היא לא היתה ברורה!
בכל מצב יש כאן חידוש גדול- אחד מגדולי הפוסקים בדורנו ולדעת תלמידיו הוא גדול הפוסקים בדורנו ומגדולי הפוסקים הספרדים שבכל הדורות) שרוב הציבור הדתי בארץ בציית ללא הרהור נוסף אחר פסקיו פסק בצורה ברורה והחלטית שמקווה כזה קשר למהדרין! ושים לב גם לכבוד שהוא נותן לרבי זי"ע בתשובתו!
מטרת פרסום הפסק דין זה רק היות שיש כאלו שהם אומרים שבור על גבי בור זה לא בסדר וכו' ובפרט שהם הולכים לפי פסקי הרב עובדי' יוסף שי'
לכן פסק דין זה עוזר הרבה בענין
והעיקר בפסק זה השורה האחרונה של ההערה
המורם מכל האמור שמקוה ע"ג מקוה ממש אין עליו שום חשש והוא כשר אף למהדרין
לפועל פסק דין זה הראיתי לכמה רבנים ספרדים והם מאד התפעלו מזה ולא ידעו
השליח ששלח הפסק דין
נ.ב. בענין האריכות שלו ידוע הערה בלקו"ש ע"ד ציצית שהרבי מביא מראי מקום לספר של הרב עובדי' יוסף לכללות הענין של ציצית ואכ"מ
ולמעשה זוהי חזרה ממה שמובא בשמו ובשם הרב אלישיב בספר על מקוואות שיצא לאור ע"י רב שהיה אחראי על מקוואות מטעם הרה"ר (שמו ושם הספר אינם זכורים לי כעת, דומני שהרב הנ"ל מגבעת שאול, ע"פ הכתוב שם בשער הספר) ש/לכתחילה אין לטבול בבור ע"ג בור.
תמיהתי היתה כלפי המערכת. מה חידוש מצאו בפסק זה ואיך פסק זה אמור לסייע לשלוחים (כפי שכתבו בכותרת). הרי כמו שהרב יוסף עצמו כותב ועל כך הוא מסתמך גם בפסיקתו שלו, כל פוסקי הדור הקודם ופוסקי דורינו (חוץ מאחד)פסקו שמקוה כזו אינה קטפרס. אז כמו ששליח יכול, בבואו להמליץ על מקוה ע"ג מקוה, להציג "אגרות משה" (לרבי משה פיינשטיין) או "דברי יציב" (לאדמו"ר מצאנז) ועוד עשרות ספרים מגדולי הדור בהלכה הממליצים על מקוה כזו כך מעתה יוכל גם להציג גם את הספר "טהרת הבית" של הגר"ע יוסף שליט"א, גם הוא מגדולי הפוסקים. האם באמת זה ישכנע יותר מה"אמרי יושר" או "שואל ומשיב" מגדולי האחרונים בהלכה, או יותר ישכנע מה"עמק שאלה" שהיה חתנו של ה"דברי חיים" ואם הוא אומר שחותנו (אליו היה צמוד בפסקיו) לא התכוון לפסול מקוה כזו מה עוד ניתן להוסיף?! האם הגר"ע יוסף יותר סמכות מכל ענקי הדור הקודם בהבנת דברי הדברי חיים. הרי גם הוא עצמו רק מצטט אותם. אתמהה ???!!
אלא מה, יש מתנגדים ומטרתם לנגח להציק ולעשות בדוקא, ואלו ישארו כאלה. אלה שאין כוונתם לנגח אפשר להראות להם את פסקי כל גאוני הדורות הפוסקים עליהם כל בית ישראל נשען (וגם הגר"ע יוסף עליהם נשען) שכתבו בצורה הכי ברורה שמקוה ע"ג מקוה זו השקה וזריעה הכי מהודרת ופוחת בה החשש של נטל סאה משא"כ במקוה עם בור מן הצד.
איני מאמין שעוד פוסק, חשוב ככל שיהיה, ישנה את דעתם של ה"להכעיסניקים" ומה יוסיף למי שאינו להכעיס.
אך כמובן כלל וכלל אין לי טרוניה או טענה לסגנון התשובות של הרב יוסף כפי שמענדל בתגובה 4 הבין בדברי ובטח שלא פגעתי בכבודו של הרב יוסף כפי שחיה מתגובה 7 כתבה.
(כנראה חשבה שדברי על בעל "משנה הלכות" כוונו לרב יוסף, אז לידיעתה- בעל ה"משנה הלכות" הינו הרב מנשה קליין שליט"א, רב מכובד שהיה מקורב לרבי והינו ידיד חב"ד. אך אין ספק שבנושא זה טעה בהבנת ה"דברי חיים" עליו הוא מסתמך).
ואולי להיותי בן חו"ל, איני מכיר מספיק את המצב בארה"ק, שם אולי יש משקל סגולי לפסקי הגר"ע יוסף אצל רבנים ספרדיים ועסקנים או תורמים בני עדות המזרח שיש להם השפעה על בניית מקוואות. אם כך הדבר הריני חוזר בי מתמיהתי על המערכת ומתנצל. עכ"פ בחו"ל כותרת כזו מצטיירת כמוזרה ותמוהה.
וממילא אין שום חידוש.