ב"ה יום ראשון, י"ז כסלו תשפ" | 15.12.19
'מדות עצמיים' ובקיאות בש"ס

על האב אמר הרבי הריי"צ שהגיע ל'מדות עצמיים' והבן שהיה בקי בש"ס איחל לעצמו ללמוד חומש ולומר פרק תהלים (ליובאוויטש שבליובאוויטש)
הרב משה מרינובסקי

ערים גדולות שהיו בהן קהילות חשובות ומפוארות, כמעט ואינן ידועות כיום. לעומתן, עיירות מעוטות אוכלסין שזכו להיות משכן לגאוני תורה מפורסמים, שגורות היום בפי כל.

כזו היא, למשל, רוגצ'וב, שנתפרסמה וקנתה לה שם עולם רק משום שבה נולד וגדל הגאון הגדול, שר התורה, רבי יוסף ראזין ע"ה (שכונה על שמה עוד בטרם היה לרב בדווינסק).

אף בתולדות חסידי חב"ד, רבים וטובים מגדולי החסידים נקראים על שם העיר או העירה בה נולדו או בה גרו או כיהנו ברבנות, אף כי כמעט ולא ידועים לנו פרטים נוספים על אותם ערים ומושבות.

בין אלה יש לכלול כנראה גם את צאשניק שאלמלא החסיד ר' אבא מצאשניק המוזכר כמה וכמה פעמים בשיחות ובאגרות הרבי הריי"צ נ"ע (בן דורם וחברם של הרשב"ץ והמשפיע ר' חנוך הענדל), מי יודע אם שמה היה נזכר, ואלמלא ר' אבא מי יודע אם חסידי אותה עיר היו ידועים כיום הזה.

הפעם נביא דברים על אב ובנו מצאשניק, שאת דמותם תיאר הרבי הריי"צ נ"ע, כפי ששמע מר' אבא הנ"ל (בהתוועדות י"ט כסלו תרצ"ז, לפני שבעים שנה – מעובד כאן על-פי ספר השיחות תרצ"ו-חורף ה'ש"ת עמ' 211, שם מופיעה רשימת הדברים בהתוועדות עפ"י רשימת השומעים – בלתי מוגה, וכמדומה טרם זכתה לתרגום ללה"ק).

* * *

ר' צדוק היה חסיד של אדמו"ר הזקן והיה קרוי בפי החסידים "ר' צדוק ר' מיילכ'ס" (כלומר, בנו של ר' אלימלך). והיו לו שני בנים - חיים ויחזקאל.

לפרנסתו היה ר' צדוק מהלך מכפר לכפר. הוא היה בקי במשניות בעל פה ובהילוכו בכפרים היה חוזר משניות.

עני מאוד היה ר' צדוק, אך וכאשר היה מזדמן לו ריוח שלא כרגיל, היה אומר: מסתמא כבר הגיע לביתי שד"ר האוסף כסף לצדקת רבי מאיר בעל הנס או מכתב מהרבי שיש צורך בכסף.

כיון שהיה עני, לא היתה לו היכולת להשתתף בעניני צדקה כמו צדקת רמבעה"נ, ולעתים קרובות היה מוותר לטובת הצדקה חודש או חדשיים ללפת את הפת שלו, היינו שבאותם ימים היה אוכל רק לחם ומים ואת מה שמלבד הלחם, היה נותן לצדקה. ואת זה הוא עשה כמה פעמים בשנה.

אומר על כך הרבי הריי"צ נ"ע: אלה הן מדות עצמיים – כשהרויח פרנסה יותר מהרגיל, היה סבור שאין זה שלו.

תחילה דר ר' צדוק בביעשנקוביץ ומאוחר יותר בניו הביאו אותו אליהם לצאשניק, שם הכיר אותו החסיד ר' אבא ששמע ממנו כי כל מה ששמע מהרבי [אדמו"ר הזקן] עומד לנגד עיניו, וכאשר היה מדבר על הרבי היה נעמד ודמעות היו זולגות מעיניו.

מעולם לא ביקש ר' צדוק מהרבי ברכות בענינים גשמיים. ילדיו לא החזיקו בחיים רח"ל וגם על כך לא ביקש מהרבי. נוהג היה לומר שהבקשה מהרבי על גשמיות היא חורבן בקדש הקדשים. והיה אומר בענין זה - "לא חשיד קוב"ה ליעביד דינא בלא דינא".

פעם אחת בחג השבועות שמע ר' צדוק מהרבי [הזקן] מאמר חסידות על הפסוק "היה היה דבר ה' אל יחזקאל" ובמאמר דובר הרבה על יחזקאל. לכן קרא לבנו יחזקאל ומאז בניו נותרו בחיים.

על ר' יחזקאל, בנו של ר' צדוק, סיפר ר' אבא כי לעת זקנותו נעשה בקי בש"ס וכאשר ר' אבא היה שואל אותו על גמרא מסוימת ואומר לו 'הרי אתה בקי בש"ס', היה ר' יחזקאל עונה: מדוע אתה צוחק מיהודי זקן? אילו הייתי יכול ללמוד פסוק חומש ולומר פרק תהלים כפי שהרבי רצה – הייתי מוסר לך את כל הבקיאות בש"ס. הרבי אמר שצריך ללמוד חומש ביראת שמים ולומר תהלים עם פתיחת הלב. 

ועל ר' אבא עצמו ועל דמויות נוספות בצאשניק – בפעם אחרת בע"ה.

ג' בכסלו תשס"ז