ב"ה יום שלישי, י"ט מנחם-אב תשע"ט | 20.08.19
כש"למעלה" היה "למטה"

עד שנת תש"י פשיטא שמוקד החיים והלב של "770" היה "למעלה", בקומה השניה. אך במובן מסויים גם בעשרים השנים הבאות • הרב משה מרינובסקי
הרב משה מרינובסקי

בשפה השגורה בפי בני דורנו, כאשר אומרים "ב-770 למטה", הכוונה לקומת הקרקע שבה שוכן בית המדרש הגדול (על פני כל השטח שבימים עברו היה ה'שאלאש' שבין בנין "770" לבנינים הסמוכים לו שהיו בניני מגורים, וכן שטחי החניה והמרתף של הבנינים הללו).

וכאשר אומרים "ב-770 למעלה", הכוונה לקומה הראשונה, זו שבה שוכנים 'גן עדן התחתון' ו'גן עדן העליון', היינו חדרו הק' של הרבי והמובאה אליו וכן בית המדרש המכונה 'הזאל הקטן' ומשרדי המזכירות ('מרכז'). 

ואולם, היו ימים שבהם מה שקרוי היום "למעלה", היה קרוי "למטה", שכן ה"למטה" דהאידנא עדיין לא היה קיים, ואילו כשאמרו "למעלה", התכוונו לקומה השניה של בניין "770" המקורי, בה שוכן חדר ה'יחידות' ("הקאבינעט") של הרבי הריי"צ נ"ע, ושאר חדרי דירתו ובהם חדר האוכל (ה"סטאלאווע").

עד שנת תש"י פשיטא שמוקד החיים והלב של "770" היה "למעלה", בקומה השניה. אך במובן מסויים גם בעשרים השנים הבאות, מילא החלק ש"למעלה" יעוד חשוב. הכוונה לעובדה שבכל חג ומועד היה הרבי סועד את סעודות היום טוב על השולחן שלידו ישב הרבי הריי"צ נ"ע.

סדר הישיבה ליד השולחן היה  בדיוק כמו בימי חיים חיותו של הרבי הריי"צ נ"ע בעלמא דין. כסאו היה מונח במקומו והרבי ישב ראשון מצד שמאל של השולחן, מולו גיסו הרש"ג ובהמשך השולחן משני הצדדים כמה מזקני החסידים, בסך הכל כמנין מסובים.

הרבניות, לא ישבו כלל ליד השולחן אלא בחדר צדדי וכמלצרים להגשה שימשו בדרך כלל בחור או שניים.

אחד מהם, ששימש בקודש תקופה מסוימת, הוא הרה"ח ר' שלמה רייניץ וממנו שמעתי שפעם אחת ביום טוב שחל בשבת ולא היה ניתן להביא דבר מבחוץ, חסרו לחמניות ("בולקלאך") לתתים לפני המסובים ומישהו הציע לקחת את אלו שהוכנו בראש השולחן במקומו של הרבי הריי"צ נ"ע, אבל הרבנית נחמה-דינה הבחינה בכך ונתרעמה והרעיון נדחה מיד.

לא מעט אירועים, דברים חוויות וסיפורים התרחשו באותן סעודות ולא מעט הנהגות הוראות נמסרו במעמדים אלה.

בראש ובראשונה, זו היתה הזדמנות של רבים וטובים לחזות במו עיניהם כיצד הרבי עורך ה'סדר' בלילות חג הפסח. בזכות אלו שהתבוננו היטב, שמו לב לכל פרט בהנהגות הק' ואף טרחו והעלו את הדברים על הכתב, זכו הרבים לדעת מה ואיך נוהגים בליל הסדר. במיוחד תרמו לכך הרה"ח ר' יהושע מונדשיין והרה"ח ר' יוסף יצחק אופן שזיכרונותיהם ורישומיהם באו ב'אוצר מנהגי חב"ד' ובהגדה של פסח (שניהם בהוצאת 'היכל מנחם' בירושלים ת"ו).

כל מי שנכח באותן סעודות מספר כי אף שהיו אלה ימי המועדים ואף שלושחן הוגשה סעודה מכובדת ואמרו "לחיים", האוירה היתה אפופה רצינות גדולה וכובד ראש כיאה למעמד בנוכחות הרבי ובבית הרבי הריי"צ נ"ע. בחדר שררה בדרך כלל דומיה. אף הרבי עצמו לא היה פותח בדברים בדרך כלל ובכל הליכותיו נהג כיושב לפני כ"ק חותנו הרבי בימי חיותו בעלמא דין.

עם זאת, כאשר היו מפנים אליו שאלה היה הרבי עונה ומספרים שהתמימים ב-770 למדו לתכנן כיצד נצל את שעת הכושר הנדירה הזו ומבקשים מהרש"ג או מישהו אחר מזקני החסידים מראש לשאול דברים מסוימים.

כך נאספו במשך השנים כמה וכמה רשימות מאותם מעמדים ואלו נפוצו בקרב התמימים בשם "ר"ד בעת הסעודות". ואולם, בעוד שהמאמרים ושיחות הקודש זכו ל'חזרה' ול'הנחות' ערוכות ומסודרות ר"ד אלו היו מקוטעות, לא תמיד ברורות ולא תמיד מדוייקות.

כך, עד אשר בשנת תשנ"ג קם להם גואל בדמותו של ידידי הרה"ח ר' מרדכי מנשה לאופר שטרח לאסוף וללקט את ה"ר"ד בעת הסעודות" לערוך אותן מחדש בתוספת מראי-מקומות והערות והוציא אותן לאור בשני כרכים מהודרים הנושאים את השם "המלך במסיבו" (על שם הפסוק בשיר השירים א, יב), וזכות הרבים תלוי בו.

*

להלן, קטעים מיומנו של הרה"ח ר' לייב כהן ע"ה מתשרי תשכ"א ובהם תיאור אוטנתי של סעודות אלו (נתפרסם ב"כפר חב"ד" בשנת תשנ"ג ונעתק גם בנספחים בחלק ב' של "המלך במסיבו".

[אגב: עם קבלת היומן כתב הרב חדקוב, מזכירו של הרבי, אל הרי"ל:

"מאשרים אנו בתודה רבה קבלת רשימת היומן, מהנסיעה לכ"ק אדמו"ר שליט"א. אין לשער עד כמה שרשימה כזאת והדומות לה עלולות, לבד התועלת להכותב עצמו, להביא במשך הזמן תועלת רבה לרבים"].


"... קלמן שי' בריקמן אמר לי שהזמינו אותי ל-2 הימים של ר"ה לאכול על שולחן כ"ק אדמו"ר שליט"א, והודיתי לו על זה, ובתוכי התרגשתי מאוד על הזכות הגדול לאכול על שולחן אחד עם כ"ק אדמו"ר שליט"א, וכמארז"ל כל הנהנה משולחן שת"ח מסובים בו כאלו נהנה כו'...

"בכל הסעודות דר"ה אכלתי בשולחן כ"ק אדמו"ר שליט"א, למעלה, בקומה ב'. ביום ב' דר"ה כשעברתי בפרוזדור ליטול נט"י, ראיתי שבחדר הסמוך יושבות הרבניות. אמו של כ"ק אדמו"ר שליט"א שאלה (אצל אחותו של הרש"ג שי') מי אני ואח"כ אמרתי "לפני שנים רבות הייתי אצלכם ביקטרינוסלב", וענתה הרבנית שתליט"א, "קראתי את הזכרונות שלכם שהודפסו" (כוונתה מה שנדפס בבטאון חב"ד).

"כשבאנו לסעודת ליל א' דר"ה, כבר ישב כ"ק אדמו"ר שליט"א על מקומו בצד ימין מהכניסה. בראש השולחן עומד כסא ריק וערוך, ובמקום הזה חלות מכוסות. זהו מקומו הק' של כ"ק אדמו"ר נבג"מ. סדר הישיבה על יד השולחן כך (יתכן שאינו מדויק כ"כ אבל קרוב לודאי): מימין יושב כ"ק אדמו"ר שליט"א, הר"ש לויטין, הזקן קונין שי', ר"א שי' פריז, ר"נ שי' טרבניק, ר"ז שי' דבורץ, ר' הענדיל שי' ליברמן, הר' שמואל דוד שי' רייציק ואני. בצד השני – שמן הכניסה זהו צד שמאל – יושבים – הרש"ג שי', הרש"ז שי' גרליק, הרש"נ שי' ססונקין, הרח"ש שי' ברוק, הר"ד שי' חנזין, ר' זלמן שי' טייביל, ר"ש שי' חפר, א' שי' לנדא. במערב השולחן יושבים, חורגין שי', הב' גנזבורג שי' והב' קלמן שי' בריקמן. 2 האחרונים מביאים האוכל לשולחן.

"... לפני ברכת המזון ניגש אלי הב' קלמן שי' בריקמן ואמר לי שכיבדו אותי בזימון. אמרתי לו שאינני רוצה, יש פה רבנים קשישים והייתכן שאני אברך? וניגש להר"ש שי' לויטין וחזר שוב אלי ואמר שאברך (מובן שכל הדו שיח היה בלחש), וכן הסביר לי איך לומר הנוסח – "ברשות אדוננו מורנו ורבנו", ואילו את המלים "מרנן ורבנן ורבותי" לא לומר, ושאסיים כל ברכה בקול רם, וביעלה ויבוא לומר זכרנו כו' בקול רם, וכן הרחמן הוא יחדש השנה כו'. אלו הם הפרטים שאמר לי, וכן עשיתי הכל. אחר ברכת המזון, אמר לי הנ"ל לברך על הכוס ולשתותו ולברך ברכה אחרונה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א חיכה כל הזמן עד שסיימתי הברכה אחרונה וקם ממקומו ומיד כולם קמו.

"ליל א' ויום א' דר"ה לא דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א כלל בסעודה. יום א' כיבדו לזמן את הרב גרליק שי'. ליל ב' הרב ששונקין שי', יום ב' הרב ברוק שי' (כך קרוב לודאי הסדר).

"ראיתי, כשמגישים לו האוכל, הנה בכל פעם אומר – א דאנק, וכן מחכה על 2 הבחורים המגישים את האוכל עד שהם מתיישבים על יד השולחן ורק אז מתחיל לאכול. את הכוס וכן הכף והמזלג מנקה עם המפיות של נייר המונח על ידו, כן כל פעם לפני שאוכל או שותה.

"... בליל ב' דר"ה שאל הרש"ל שי' את כ"ק אדמו"ר שליט"א בדבר מה שכתוב בסידור כוונת התקיעות מהבעש"ט, ולא נזכר שם שום מאמר מהבעש"ט, וענה כ"ק אדמו"ר שליט"א "מסתמא איז עפעס דא" [=מסתמא יש משהו].

"ביום ב' דר"ה , בעת הסעודה, שאל הרש"ג שי' את כ"ק אדמו"ר שליט"א מה שנמצא בשיחה שהצמח צדק הוסיף במוצאי ר"ה מחול על הקודש 4 מינוט, וכל נשיא הוסיף 1 מינוט. ולכאורה, כיון שהבעש"ט כבר הוסיף, למה צריך כל נשיא להוסיף? וענה כ"ק אדמו"ר שליט"א: הכוונה היא להוסיף מחול על הקודש, ולהמשיך קדושת ר"ה לחול, וממילא, כיון שהמינוט שהבעש"ט הוסיף נעשה כבר קודש, אם כן צריך כל נשיא שוב להוסיף 1 מינוט.

"הרש"ל אמר לכ"ק אדמו"ר שליט"א (כל זה היה יום ב' דר"ה): ראיתי כתוב מה שעושים 3 וחצי שברים כיון שאז יש 3 שברים שלמים. כ"ק אדמו"ר שליט"א פנה להרבנים המסובים להרב גרליק שי' הרב ששונקין שי' הרב ברוק שי' לכל אחד לחוד, ושאל איך הם נוהגים, כמה שברים עושים? ואמר: אינני שואל את ההלכה, רק איך נוהגים. ושאל הרח"ש שי' ברוק האם כדאי להנהיג כן שיעשו 3 וחצי שברים? וענה כ"ק אדמו"ר שליט"א: הנני מתפלא מה שאצל העולמש"ע לא נוהגים כן. ואמר ר"ז שי' דבורץ: הייתי נוהג לעשות 3 שברים והעיר לי ע"ז רר"נ שי' כהן לעשות 3 וחצי, כי כן נוהגים בליובאוויטש.

"אח"כ אמר הרש"ג שי' הרב לנדא היה מקורב להרבי נ"ע ופה יושב בנו וכדאי לשאול אותו איך נוהג אביו, ופנה כ"ק אדמו"ר שליט"א לא' שי' לנדא ושאלו איך נוהג אביך ובאיזה ביהכנ"ס הוא מתפלל וא' שי' לנדא ענה [ועיין אגרו"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"כ ע' לט]... 

"הת' קלמן שי' בריקמן אמר לי שהסדר הוא, שאלו האורחים שהוזמנו לשולחן כ"ק אדמו"ר שליט"א לר"ה, הם גם מוזמנים למוצאי יום כיפור, אפ פאסטין זיך [=לסעודה שלאחר הצום], והוסיף שמיד אחרי מעריב עולים למעלה, עושים הבדלה וטועמים מאכלי חלב – וכ"ק אדמו"ר שליט"א אז איננו שם – וכעבור כשעה עולים שוב ואוכלים הסעודה ביחד עם כ"ק אדמו"ר שליט"א".

*

בעשרה בטבת תשל"א הלכה לעולמה הרבנית נחמה דינה ומאז חדל הרבי לסעוד את סעודות החגים ולערוך את סדרי הפסח "למעלה".

ולסיום, הערה ביחס לתמונה מסעודה למעלה, ככל הנראה היחידה וככל הנראה ממוצאי יום הכיפורים שכן כל שאר הסעודות היו בשעה שהצילום אסור. מהרה"ח ר' חיים ברוך הלברשטם שמעתי שפעם עלה 'למעלה' כשבידו מצלמה ומשהבחין בו הרבי אמר לו: גם כאן? לא מספיק למטה?...

ו' בתשרי תשס"ז
תמונה נדירה של כ"ק אדמו"ר זי"ע בסעודה
תמונה נדירה של כ"ק אדמו"ר זי"ע בסעודה
 
הגב לכתבה

תגובות
8
1. תמונות נוספות מ"המלך במסיבו"
אמנם התמונה המפורסמת מהסעודות 'למעלה' היא התמונה ממוצאי יוהכ"פ; אולם נשתמרו תמונות נוספות מהזדמנויות דומות שבאמצעותן ניתן 'להתחבר' ל'ציור' של ה"מלך במסיבו" - הן נדפסו בתשורה לנישואי ר' לוי חודקוב שי' (נכד הרחמ"א ע"ה) וצולמו באותן הזדמנויות שהתוועד הרבי באותו מקום שלוש פעמים בשנה (י"ב תמוז וכו') קודם שירד להתוועדות למטה, ואותם הימים הותרו לצילום.

כאמור, תמונות נדירות נתפרסמו בתשורה הנ"ל (וגם התמונה שמעטרת את הרשימה הנוכחית היא מהזדמנות זו).
ו' בתשרי תשס"ז
2. יפה מאוד!
כל הכבוד שמנחילים לדור הצעיר קצת מהאור שהי'.
ו' בתשרי תשס"ז
3. מי יכול?
מי יכול לזהות את כל האנשים העומדים בתמונה?
ז' בתשרי תשס"ז
4. זיהוי האנשים הנראים בתמונה
יושבים לצד הרבי: הרב שמואל לעויטין ע"ה והרב שלמה אהרן קאזארנאווסקי ע"ה.
נראים עומדים: ר' לייב ביסטריצקי שי'; ר' לייב אלעווסקי שי'; ?; ?; ?; ר' מאיר הארליג שי'.
ז' בתשרי תשס"ז
5. טעות בכתבה
התמונה הידועה ממוצאי יו"כ היא אינה היחידה שנשתמרה מהסעודות למעלה.
תוכיח התמונה הנוכחית שנותרו תמונות נוספות, והן צולמו בשעת ההתוועדויות הקצרות שהרבי נהג לערוך במקום הסעודות בקומה השניה שלוש פעמים בשנה (כמו י"ב תמוז וכד'), ולאחר ההתוועדות הזו - ירד להתוועדות הגדולה למטה.
ז' בתשרי תשס"ז
6. עוד בזיהוי
כמדומני העומד קיצוני מימין (מאחרי הרב קזרנאווסקי) הוא ר' ישעיה גרונר ע"ה אביו של יבדלחט"א ר' לייב שי'
י"א בתשרי תשס"ז
7. בקשר לסיפור עם הלחמנייות (בולקלאך)
אמנם לא הייתי שם, אבל ניתן לשער כי גם דעתו של הרבי לא היתה נוחה מכזה צעד (לתת הלחמנייות שעל מקומו של הרבי הריי"צ לאחד הסועדים)
י"א בתשרי תשס"ז
8. לענייות דעתי
התמונה ששמו בראש הכתבה קצת לא יאה משום שזה נראה כאילו ר' שמואל באמצע וכו'. אמנם זו אותה תמונה שלמטה, אך למטה רואים בבירור את כל השולחן ומבינים כיצד זה מסתדר, ואילו באופן של התמונה למעלה זה לא נראה מתאים.
י"א בתשרי תשס"ז