האם קרה לכם אי פעם שהזמינו אתכם לבר-מצוה או התוועדות יום הולדת וכיו"ב שחלה בה' שבט ולא היה לכם מה לומר?

מסתבר שלא. בימים סמוכים כל כך ליו"ד שבט, כל חסיד באשר הוא מגביר את העיסוק בתורתו של הרבי, ההכנות הרוחניות ליום הגדול עולות דרגה וכל אלה גורמים שיהיה לו לא מעט מה לחשוב, מה לחוש וגם מה לומר.

השאלה היא אם יש בידינו משהו, דברים של טעם, שששיכים במיוחד לה' שבט?

ובכן, מסתבר שכן.

*

אורה הבהיר של תורתו ומשנתו של הרבי התגלה לעולם בפנים רבות. במאמרים, בשיחות, באגרות קודש, ברשימות, בהערות בשולי העמודים של ספרים שונים, בדברים שנאמרו ברבים ובכאלה שנאמרו ביחיד. כל זה ידוע ומפורסם. מה שאולי זוכה לפחות תשומת לב היא העובדה שגם בכך התגלה כוחו המופלא של הרבי כאיש אשר רוח בו, שיכול להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד. כי על כן, גם את תורתו גילה הרבי לכל אדם כפי מהללו. ילד קטן ששאל שאלה בחומש, קיבל את המענה הראוי לו. מחבר ספר זכה להערות בהתאם לתוכן ולרמה של ספרו וכל נמען קיבל מכתב לפי הסגנון הראוי לו.

מבין כל אלה, חוט מיוחד של חן וחסד שזור לאורך איגרות הקודש שזכה לקבל מהרבי הגאון רבי אפרים אליעזר הכהן יאלס זצ"ל שכיהן שנים רבות כרב אב"ד פילדלפיה ונימנה על באי בית חיינו תמידין כסדרן.

ראוי היה לאסוף את כל האיגרות הללו לפונדק אחד, להתבונן בכל אחת מהן ולפענח את מראי המקומות הרבים בנגלה ובנסתר שבהן עיטר הרבי את איגרותיו להרב יאלעס ואין ספק שהדבר יהיה מקבץ נפלא של תורה והוראה.

ובאשר לה' שבט. ובכן, מסתבר שזה יום הולדתו של הגרא"א יאלעס והשבוע לפני חמישים שנה, בשנת תשי"ז, בתשובה לבקשת ברכה ליום ההולדת הרבי כתב לו (אגרו"ק חי"ד עמ' שיט):

"ולהודעתו מיום הולדתו ה' שבט הבע"ל (ולהעיר מתוס' ב"מ ק"ו ע"ב) יה"ר שיגבר מזלו ...".

מה מצא הרבי באותו תוספות על ה' שבט?

בגמרא שם יש דיון עד מתי היא עת הזריעה. והמועד מוגדר במילים "עד דאתו אריסי מדברא וקיימא כימה ארשייהו". לפי פירוש רש"י (שבא באריכות מפורטת בנושא המזלות) הכונה לימי חודש אדר שבהם המזלות קבועים בצורה כזו שה'זנב' מזל טלה מאיר בשעה שהאריסים עובדי השדות שבים ממלאכתם.

לתוספות יש קושיות על הפירוש של רש"י ולכן לדעת התוספות לא מדובר על ימי אדר אלא כבר בתחילת שבט מסתיימים ימי הזריעה.

על כך שואל התוספות מדברי הגמרא במקום אחר (מנחות פה, א) "שהיו זורעים קודם הפסח שבעים יום וזה חמשה יומי בתוך שבט". אם כן, משמע שהזריעה נמשכת בתוך ימי חודש שבט!

והתוספות עונה שדברי הגמרא ההיא (במנחות) עוסקים בקרקע חשובה, שזורעין בה לצורך העומר, ושם ימי הזרע נמשכים זמן רב יותר (עיין שם עוד וגם בתוספות בסוגיא הנ"ל במנחות). 

עצם העובדה שהרבי מציין למקור בו תאריך זה מוזכר היא רבת עניין אלא שעדיין ראוי לברר האם בציון לתוספות זה התכוין הרבי לעצם העובדה שהתאריך ה' שבט מפורש בתוספות? ואולי יש כאן רמז מיוחד לרב יאלעס או לימוד על הקשר המיוחד בין חודש שבט לחודש ניסן?

את זאת נשאיר לעיונם של הקוראים הנכבדים.